מה קורה באיראן לאחר התקיפה האמריקנית?

התגובה האיראנית והעמימות הפנימית

יום לאחר התקיפה האמריקנית על מתקני הגרעין באיראן, המדינה עדיין נתונה בעמימות. דיווחים על ניתוקי רשת האינטרנט במדינה ורמות הרעש המועטות של הציבור האיראני מייצרות חוסר ודאות לגבי התגובה למתקפה ההיסטורית. ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לזירה האיראנית מאוניברסיטת חיפה, מספקת ניתוח על הלך הרוחות הנוכחי באיראן.

על יציבות המשטר

ד"ר גינדין ציינה שאין לה ראיות לערעור השלטון, והדגישה כי קיימות הכחשות רבות בנוגע לתוצאות המתקפה. "אני לא יודעת לומר מה נכון ומה לא, אבל האמריקנים אומרים שהאיראנים רוקנו את המתקנים לפני התקיפה והעבירו את האורניום למקומות מסתור," ציינה.

כוחות האופוזיציה

ד"ר גינדין התייחסה גם למצב האופוזיציה, המראה סימני חלוקות משמעותיים. "האופוזיציה מחולקת בין אלה המאמינים שהמשטר מהווה השפלה לבין כאלה הסבורים שעליהם להתאחד נגד ישראל." היא הדגישה את החשיבות של הגיבוש הלאומי בתקופות של מתיחות חיצונית, בזכרה את האירועים משנת 1980 כאשר סדאם חוסיין תקף את איראן ואיחד את העם סביב הדגל.

חוסר המעורבות של סין ורוסיה

בהתייחסות למצב הבינלאומי, גינדין ציינה כי בנות הברית של איראן אינן מבצעות פעולות אופרטיביות. "סין ורוסיה אינם מספקות סיוע מעשי במובן הצבאי, והמערך הפרוקסי של איראן היה על הגבול של תקופת השבר." היא הזהירה מצמצום מחויבויות חיזבאללה, שחסר במידה רבה את הכוח לגייס תמיכה.

המורל הציבורי והסיכויים למרידה

לגבי המורל הציבורי, גינדין ציינה כי נכון לעכשיו לא מתייצבים סימנים של מרידה. "ישנה תחושה שעכשיו, לאחר המתקפה, הציבור עושה סחף לכיוון הדגל," אמרה ודיברה על מקרים של הרס תשתיות במדינה, שמשפיע על חיי האזרחים.

לבסוף, ד"ר גינדין חזרה על הצורך ביכולת של האופוזיציה לנוע מעבר לפערים הפוליטיים הקיימים ולפעול למען חיזוק הקול האיראני.

המומחית לסיכום ציינה כי המצב הנוכחי מאתגר אך גם מציע הזדמנויות לבחינה מחדש של עמדות ותכנים פוליטיים בתוך איראן