דילוג לתוכן

מלחמת חרבות ברזל: ישראל מעצימה את התעשיות הביטחוניות עם שיאים חדשים ביצוא ובטכנולוגיות מתקדמות

התעשייה הביטחונית הישראלית במבחן מלחמת איראן

השפעת הלחימה על הכלכלה המקומית

מלחמות גובות מחיר כבד מהכלכלה המקומית, וכך גם הלחימה מול איראן. בין אם הפסקת האש עם משטר האייתוללות תחזיק מעמד ובין אם לאו, מלחמה זו הוציאה לאור את יכולותיה של התעשייה הביטחונית הישראלית מול מדינה הנתמכת על ידי רוסיה וסין.

תחום הביטחוני: תפקיד מרכזי של התעשיות הישראליות

במהלך הלחימה, הוכיחו התעשיות הביטחוניות הישראליות את איכותן. הלחימה המתמשכת משכה תשומת לב בין-לאומית והביאה להצלחות רבות בתחום הייצוא הביטחוני. על פי נתוני סיבט, בשנת 2024, הייצוא הביטחוני הישראלי הגיע לשיא של 14.795 מיליארד דולר, עלייה של 11.7% ביחס לשנה הקודמת והכפלה בתוך חמש שנים.

חברת אורביט

אחת החברות שהצליחה לבלוט במהלך הלחימה הייתה אורביט, אשר מפתחת מערכות תקשורת לווייניות, והשיגה עלייה של 25% במניותיה מתחילת השנה. החברה סיפקה תקשורת מתקדמת במהלך הלחימה, ובמיוחד בסביבה הקשה מול איראן.

חברת אלביט

אלביט, חברה נוספת בתחום, ראתה גם היא עלייה בהכנסותיה בשיעור של 14.3%, ולה הכנסה של 6.8 מיליארד דולר. המוצר הבולט שלה, המל"ט הרמס 900, שיחק תפקיד מרכזי בשדה הקרב.

הסתכלות לעתיד

המלחמה מול איראן חיזקה את העניין הבין-לאומי במערכות הביטחוניות הישראליות. לדברי דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט, הצלחות אלו ימשיכו לזכות לתשומת לב רבה לאחר שמדינות נוספות ישקלו להשקיע במערכות אלו בעידן המתהווה בין רוסיה לסין.

התחזקות התעשייה הישראלית

התעשייה הביטחונית הישראלית חווה ביקוש גובר, כאשר חברות כמו סטדיקופטר ופלסן מהוות דוגמאות למוצרים שיש להם פוטנציאל השפעה משמעותי גם בשוק הבין-לאומי.

בעקבות הלחימה, התרחב העניין של לקוחות זרים במערכות ישראליות, והתחזקו כללי השוק לגבי משתפי פעולה בינלאומיים בתחום המערכות הביטחוניות.

לסיכום, מלחמת איראן לא רק שהציבה את התעשייה הביטחונית הישראלית במרכזה של הזירה, אלא גם חיזקה את מעמדה בשוק המקומי והבין-לאומי.

!Image

Scroll to Top