הגשת התקציב מתעכבת ובאוצר אומרים: "הכול תלוי בתוספת לביטחון"

המשא ומתן בין האוצר למערכת הביטחון

המשא ומתן המתקיים בימים אלה בין משרד האוצר למערכת הביטחון מהווה את האירוע הראשון שצריך להסתיים בכדי שכל שאר סעיפי התקציב של הממשלה יתואמו סביבו. לוחות הזמנים הרגילים צפוים לכך שהתקציב יועלה לאישור הממשלה כבר בחודש הבא, אך העיכובים הנוכחיים מונעים זאת והלו"ז עדיין לא נקבע.

עמדות האוצר ונגיד בנק ישראל

משרד האוצר שוקל את עמדתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, המציע שהממשלה תוכל לדחות את הגזירות המיסת מיידיות שמתוכננות עבור התקציב של 2026 עד לשנת 2027. גורם בכיר באוצר ציין שההחלטה תלוויה בעיקר בכמה שתקצה הממשלה למערכת הביטחון, כאשר אם התוספת תהיה מרוסנת, יתכן שהנגיד צודק.

פערים בתקציב הביטחון

המשא ומתן מתמקד באומדן העלויות לכיסוי מבצעים שכבר התרחשו, כאשר מדובר בפערים של עשרות מיליארדי שקלים בין דרישות צה"ל לעמדת האוצר. באוצר מעריכים את העלויות הישירות של מבצע "עם כלביא" באיראן לכ-25 מיליארד שקל, וכמוהן גם את ההימשכות של המלחמה בעזה מעבר למתוכנן בתקציב המקורי. אם תהליך המגעים המדיניים מול חמאס יבשיל, יתכן להוריד במעט את הלחץ לגזירות נוספות.

המלצות ועדת נגל

חצי שנה חלפה מאז הגיש תא"ל (במיל') יעקב נגל את דוח ההמלצות לראש הממשלה בנימין נתניהו, התומך בהוספה קבועה של 15 מיליארד שקל בשנה עד 2030 לצורך ההתעצמות הצבאית. עם זאת, קיימת הסכמה רחבה בין גורמים באוצר ובמערכת הביטחון שהמלצות אלו אינן רלוונטיות, כאשר באוצר טוענים שאין צורך בתוספות בהיקפים כאלה.

העתיד והשלכות על התקציב

ברגע שיתגבש הסכם בין האוצר למערכת הביטחון, צפוי להיפתח ההליך להכנת תקציב המדינה, כולל תקציב מתוקן לשנת 2025. במקביל, יתחילו באוצר להתאים את תקציב 2026 לסיכומים החדשים. אפשר לצפות כי אם המשא ומתן לא יתנהל לשביעות רצון האוצר ויתבקשו גזירות נוספות, צפויים מאבקים פוליטיים רבים.

לסיכום, המשא ומתן הקריטי בין האוצר למערכת הביטחון יקבע את הכיוונים התקציביים לשנים הקרובות וחשיבותו לאור המצב הביטחוני והאתגרים הכלכליים שהמדינה ניצבת בפניהם היא עליונה