המדינה מודה: רוב התקציב למוסדות תורניים מועבר כמלגות לאברכים ללא שקיפות או פיקוח

דיון בבג"ץ בעניין שקיפות התקציבים

בדיון שהתקיים אתמול בבג"ץ, תחת עתירת התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, עלה כי עשרות מיליוני שקלים מועברים מדי שנה למוסדות תורניים שאינם קשורים לפיקוח ממשלתי. למרות שהמדינה מכירה בעברת סכומים משמעותיים כמלגות לאברכים, דיווחים מעידים על היעדר קריטריונים נאותים, בדיקות נזקקות או כלים אפקטיביים עבור בקרה על השימוש בכספי הציבור.

ביקורת שיפוטית על היעדר השקיפות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז, הביעו חודרניות רבה בענף היעדר השקיפות הקיים. השופטת ברק-ארז שאלה כיצד ניתן לדעת כמה מהכספים הועברו לדמי קיום וכמה לפעילות מוסדית, אם הכספים המוקצים מופיעים תחת תקציב אחד בלבד. השופט עמית הוסיף כי "לכוללים אין קריטריונים – כל דכפין יקבל", והדגיש את השוני בהשוואה למלגות בתחומים כמו ספורט או שנת שירות.

תגובת המדינה והעמדה של התאחדות הסטודנטים

במהלך הדיון, נציגת המדינה טענה כי מדובר במדיניות ממשלתית לגיטימית, אך השופטים לא קיבלו זאת כאוטומטי, והזכירו כי מדיניות לא פוטרת מהצורך לעמוד בעיקרון השוויון הקבוע בחוק.

יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, סיון קורן, הדגישה את השקפתה כי יש להכיר בצורך של קבוצות רחבות בחברה ולא להפלות את הציבור הסטודנטיאלי. "צעדים אלה פוגעים בשוויון, בכלכלה ובאמון הציבור," אמרה קורן, והוסיפה כי התאחדות הסטודנטים תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותפעל לקידום זכויות הסטודנטים בישראל.

השפעה על העתיד

העתירה בבג"ץ מבקשת לא רק שקיפות, אלא גם צדק תקציבי, במטרה להבטיח כי כל קבוצה בחברה הישראלית תזכה להתייחסות הוגנת. דוברים במהלך הדיון ציינו את הדחיפות של נושא זה, במיוחד לאור יוקר המחיה המופק על הסטודנטים בכל מגזר.

בהקשר זה, ניכר כי יש להעריך מחדש את מדיניות ההעברות התקציביות למוסדות תורניים על מנת ליישם מנגנונים של פיקוח ושקיפות הראויים לכספי ציבור