האם "ההורמון האהבה" הוא בעצם הורמון החברות?

תפקידי האוקסיטוצין

אוקסיטוצין, הנודע בכינויו "הורמון האהבה", משחק תפקיד מרכזי ביצירת קשרים רומנטיים ובקשרים בין הורים לילדים. ההורמון, המשתחרר במצבים אינטימיים כמו קיום יחסי מין, לידה והנקה, מעורר תחושות של התקשרות, אמון וקרבה. עם זאת, מחקר חדש מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי מציע שהתפקיד החברתי של האוקסיטוצין רחב הרבה יותר, והוא חיוני גם ליצירה ושימור חברויות.

מחקר נברני ערבה

החוקרים בחרו לחקור את התופעה באמצעות נברני ערבה (prairie voles), מכרסמים קטנים שאופייניים לאזור צפון אמריקה. קשרי החברות של נברנים אלה מזכירים חברויות אנושיות במובן שהם סלקטיביים וארוכי טווח. מרקיטה לנדרי, כימאית מאוניברסיטת ברקלי, מציינת כי "נברנים יוצרים קשרים חזקים ויציבים עם פרטים ספציפיים".

במחקר שפורסם בכתב העת Current Biology, החוקרים בדקו את התנהגותם של נברני ערבה שעברו הנדסה גנטית, כך שיחסרו להם קולטנים לאוקסיטוצין. לנדרי מסבירה שקולטן לאוקסיטוצין הוא כמו "מנעול" שהאוקסיטוצין הוא ה"מפתח" שלו.

תוצאות המחקר

נברנים רגילים מצליחים ליצור חברויות בתוך ימים ספורים ומעדיפים את חבריהם המוכרים על פני נברנים זרים. אך נברנים חסרי קולטני האוקסיטוצין חוו קושי ביצירת חברויות ונמנעו מתקשרות עם נברנים שאינם מוכרים, מה שמצביע על תפקוד ההורמון בהעדפת חברים.

בניסוי בו נברנים הוצבו בחלל בו היו צריכים ללחוץ על מנופים כדי להגיע לפרטים שונים, נצפתה העדפה ברורה אצל הנברנים הרגילים לחבריהם. בניגוד לכך, הנברנים ללא קולטנים לא הראו העדפה דומה.

משמעות התוצאה

מחקר זה מספק תובנות חדשות על תפקידי האוקסיטוצין מעבר למה שנחשב עד כה. "אוקסיטוצין ממלא תפקיד קריטי בסלקטיביות של חברויות, ותומך הן בקשרים רומנטיים והן בקשרים אפלטוניים," טוענת אנליס בירי, המחברת הבכירה של המחקר.

החוקרים מציעים שהבנת הביולוגיה של חברות עשויה לספק תובנות לגבי בעיות כמו סכיזופרניה ואוטיזם, שמקשות על יצירה ושימור קשרים חברתיים.

אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו