האוצר טוען שאין מחסור במורים. ומה אומרים הנתונים?

האוצר מציג נתונים חדשים על מערכת החינוך

בטרם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד, משרד האוצר פרסם נתונים המאתגרים את המיתוס הרווח על מחסור במורים במערכת החינוך בישראל. "הנתונים מציגים מגמה הפוכה לדיווחים על מחסור במורים", כך נכתב בדו"ח השנתי של הממונה על השכר במשרד האוצר.

ההשוואה עם מדינות ה-OECD

לפי נתוני ה-OECD לשנת 2023, מספר התלמידים למורה בישראל די דומה לממוצע במדינות המפותחות. בבתי הספר היסודיים, העומד על 14.8 תלמידים למורה, משווה לממוצע של 13.8 במדינות ה-OECD. בחטיבת הביניים ובתיכון הנתונים הם 12.5 ו-10.6 תלמידים למורה בהתאמה, לעומת 12.4 במדינות ה-OECD.

אולם יש להדגיש כי המצב בכיתות בישראל לא משקף את הנתונים האלה. בשנת 2022, מספר התלמידים בכיתה ביסודי עמד על 26, ובחטיבת הביניים על 28 תלמידים, לעומת 21 ו-23 במדינות ה-OECD.

גורמי הצפיפות בכיתות

אייל רם, חבר בצוות החינוך בתנועת פנימה, מסביר כי "בישראל לומדים יחסית הרבה שעות ביחס לעולם." דבר נוסף הוא שבבתי הספר היסודיים הלימודים מתקיימים שישה ימים בשבוע. כאשר המורים מלמדים חמישה ימים, הדבר מוביל לכך שנדרש מורה נוסף כדי למלא את שעות הלימוד הנדרשות.

כפי שנציין בדו"ח, היחס בין מספר עובדי ההוראה לתלמידים לא משקף תמיד את היחס בין משרות עובדי ההוראה למספר התלמידים בכיתה. למעשה, שעות הלימוד השבועיות הנדרשות לתלמידים גבוהות מהשעות שהמורה מסוגל ללמד.

האם יש מחסור במורים?

על פי נתוני מרכז טאוב, ברמה הכללית אין מחסור במורים. עם זאת, ישנם מקומות ומקצועות בהם כן קיים מחסור. בשיעור ההתאמה למקצועות כמו מתמטיקה ועברית עומד על 30% ו-20% במערכת החינוך היסודית הממלכתית.

בנוסף לכך, לא ניתן להתעלם מהשפעת המלחמה שהתפתחה באוקטובר 2023, אשר גרמה לעזיבת מורים ומנהלים לשירות מילואים. לפי משרד החינוך, אלפי אנשי חינוך התייצבו בשירות מילואים, מה שייתכן והשפיע על התחושה של מחסור במורים במערכת.

תחקיר: יובל אינהורן