עמידה איתנה של העם היהודי

הקשר בין אבנים לעם היהודי

בפרשת כי תבוא, עם ישראל מצווה במצוות "וכתבת על האבנים הללו" כאשר הוא נכנס לארץ המובטחת. האבן, שמוזכרת כאן, מקבלת מקום מרכזי בתודעה היהודית. יעקב אבינו, רגע לפני מותו, מדבר על בנו יוסף כ"אל בן ישראל", שמשמעותה היא שהאבן היא סמל לחוסן ולברית בין דורות.

פשר המילה "אבן"

על פי תרגום אונקלוס, המילה "אבן" היא שילוב של שני מושגים: "אב" ו"בן", מה שמצביע על הקשר ההדוק שבין דורות החולפים. יעקב מייחס ליוסף את הכוח להפרות את כל הדורות, דבר המבטא את שרידותה של המסורת היהודית.

מסר של עמידה איתנה

האבן, שהיא עמידה ולא ניתנת להשמדה, מסמלת את יכולת ההישרדות של המסורת היהודית. כאשר אנו מתבוננים על האזכורים לאבן בתהילים, במיוחד באומר: "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה", אנחנו מגלים את ההיסטוריה המורכבת שבה הדחת היהודים מההיסטוריה התרבותית. אך למרות זאת, העם היהודי המשיך לתפקד כליבה יציב בתרבויות השונות בהם חי.

השואה והניצחון

למרות המכשלות והרדיפות, המסר שנישא בשירי ההלל הוא נצב על עמידה אך גאה כמי שהוא חלק מהותי ובלתי נפרד מההיסטוריה האנושית. היהודים יודעים שהאבן שהם מייצגים היא מושכת וברורה, לא משנה מהו המאבק או האיום.

סיכום

המסר של עמידה גאה ואיתנה מול אתגרים הוא נוכח ובולט, ומשדר לעולם את הכוח הפנימי של העם היהודי. ההיסטוריה מראה שהאמונה והמסורת יהפכו אותנו לבלתי מנוצחים, ויהיה עלינו תמיד לעמוד זקופים ולגאים במסורת ובזהות שלנו