אם יש גזי חממה – שיאכלו אצות

מחקר חדש מציע פתרון להפחתת פליטות מתאן

מחקר שנערך לאחרונה מציע פתרון מעניין עבור בעיית פליטות המתאן המתרקמות בתעשיית המזון: תוסף תזונה מבוסס אצות, שנמצא כי הוא מפחית את פליטות המתאן (CH4) בעד 40% בתזונת עגלי בקר. התוסף, שמקורו באצה הימית אדומה Asparagopsis taxiformis, לא השפיע על בריאות הבקר או על קצב הגדילה שלו.

חשיבות המחקר

כפי שצוין על ידי ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות (FAO), כ-14.5% מפליטות גזי החממה הנגרמות על ידי פעילות אנושית נובעות מגידול בקר. המתאן הוא גז חממה עם יכולת גבוהה ללכוד חום, והוא תורם להחמרת התחממות הגלובלית.

מהו המתאן וכיצד הוא נוצר?

בתהליך העיכול של מעלי גירה, נוצר המתאן כתוצאה מתסיסת תאית על ידי מיקרואורגניזמים בשם ארכאות, שמבצעות את תהליך המתאנוגנזה. האנזים MCR (methyl-coenzyme M reductase) משחק תפקיד מרכזי בשחרור המתאן לאטמוספרה, והאצה אכן מעכבת את פעילות אנזים זה.

ניסוי וממצאים

במחקר, החוקרים בדקו את השפעת התוסף על 24 עגלים משני גזעים, שהוקצו באקראי לשתי קבוצות – אחת עם תוסף האצות ואחת ללא. במהלך עשרה שבועות, החוקרים עקבו אחר התקדמות קצב הגדילה ופליטות הגזים של העגלים. התוצאות הראו ירידה ממוצעת של כ-40% בפליטות המתאן בקבוצת הניסוי.

מנגנון הפעולה של האצה

המנגנון שהאצה פועלת בו נוגע לעיכוב הפעולה של האנזים MCR, הודות לחומרים פעילים שמכילה האצה, בהם ברומופורם, שמפריעים את פעולתו.

הכיוונים לעתיד

תגלית זו עושה צעד חשוב קדימה בתחום הפחתת פליטות גזי חממה והפחתת ההשפעה הסביבתית של חקלאות בעלי חיים. לגישה זו פוטנציאל משמעותי אם ניתן ליישם אותה בקנה מידה מסחרי, דבר שיכול להוביל להפחתה משמעותית של פליטות המתאן ממערכות גידול בקר בכל רחבי העולם.

כיום, בנוסף לפיתוחים ביוכימיים כאלו, מדינות רבות כמו דנמרק פועלות לנקוט צעדים רגולטוריים, כגון הטלת מסים על פליטות מתאן כדי לצמצם את ההשפעה של חקלאות על האקלים.

באופן זה, ניתן לראות כיצד מדע ודמוקרטיה מגייסים כוחות במאבק הגלובלי המשמעותי נגד משבר האקלים.