סוף הנספח הביטחוני בחוזה השלום עם מצרים?

היסטוריה של הקשרים בין ישראל למצרים

מאז שנחתם בשנת 1979 הסכם השלום בין ישראל למצרים, הפכה מצרים לחברה אסטרטגית במזרח התיכון. ההסכם כלל נספח ביטחוני אשר הציב מגבלות על כוחות צבא מצרים בסיני, במטרה למנוע עימותים צבאיים בין המדינות. האזור המפורז כולל את אזורי A, B ו-C, כאשר המגבלות המוטלות על מצרים הן נרחבות, בעוד שהמגבלות על ישראל מצומצמות יחסית.

המאבק בשחיקת הנספח הביטחוני

מצרים, מאז החתימה על ההסכם, פועלת בדרכים שונות לשחוק את העקרונות שנקבעו בנספח הביטחוני. בשנת 2018, למשל, במהלך ביקור של הנשיא המצרי עבד אל-פתאח אל-סיסי בבסיס מליז, נראו מטוסי F16 המותרי טיסה בסיני, דבר המפר את ההגבלות שהוטלו על מצרים. אל-סיסי הדגיש את רצון מצרים להילחם בטרור בסיני, והשימוש במטוסים משקף את ההתנגדות להפעלת ההגבלות.

היחסים המתוחים בעקבות האירועים בעזה

האווירה המתוחה בין ישראל למצרים החריפה בעקבות ההסלמה ברצועת עזה, כאשר הנשיא סיסי כינה את ישראל "אויב" במהלך נאומו בוועידת הפסגה האחרונה בקטר. החשש המצרי מההגירה המונית של פלסטינים לשטחה בעקבות פעולות צה"ל בעזה מהווה סיבה מרכזית להתנגדות המצרית למיזמים שיפגעו בביטחון הלאומי שלה.

הצעות פתרון מדיניות

מצרים הבהירה כי היא מתנגדת נחרצות לכל פתרון של הבעיה הפלסטינית שיפגע בתחומיה. בין השאר, היא דחתה את הצעות הנשיא טראמפ לארח פלסטינים בשטחה בתמורה למענק כספי. במקביל, מצרים משקיעה משאבים נוספים להגברת הנוכחות הצבאית שלה באזור רפיח, תוך שהיא מתארת את המצב כ"פגיעה בריבונות".

מה צפוי בעתיד?

באם המצב הצבאי המורכב ימשיך, מצרים עשויה להגביר את הנוכחות הצבאית שלה בסיני, דבר שיבוא לידי ביטוי בהדרגה בשינויי המדיניות כהקדמה לאיומים פוטנציאליים. תרחיש זה עלול להוביל לאי הבנות חדשות או אף לעימותים בסיני, דבר שיכול לשנות את פני האזור.

*ד"ר דוד גוברין, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובמרוקו, מסכם את המצב הנוכחי ומביע חשש לעתיד הקרוב, אשר יכול להביא לעימותים חדשים במקום לשיח המעריך את השלום בין המדינות.*