נשים חרדיות: משכילות, מרוויחות ומנהלות – למה הן חסרות בשולחן מקבלי ההחלטות?
ההזדמנות הבלתי ממומשת של נשים חרדיות
מאמר זה עוסק בעובדה כי הנשים החרדיות משכילות יותר, מרוויחות יותר ומביאות אותן לידי ניהול בתחומים עסקיים, ציבוריים ועמותיים. למרות זאת, הן נשארות מחוץ למוקדי קבלת ההחלטות במדינת ישראל. עולה השאלה: כיצד ניתן להמשיך ולוותר על נקודת המבט והחוכמה של נשים אלו בשולחנות הדיונים?
חוכמת הנשים החרדיות
במסורת היהודית, נשות חיל נחשבות למרכז הבית, ולפי המסר השגור "פיה פתחה בחוכמה", חוכמתן לא נועדה רק לבית אלא גם מוסרית וחברתית. השיח סביב סוגיות דת ומדינה, ובפרט חוק הגיוס, מצביע על החדרות שנשים שונות, כולל נשים חרדיות, יעשו אם תינתן להן הזדמנות להביע את דעתן ולשחק תפקיד במנהל הציבורי.
שולחנות קבלת החלטות: פערים והשפעות
הנתונים מראים כי הנשים החרדיות משכילות יותר מגברים רבתם לעמדות מפתח ומרוויחות יותר, אך נשארות חסרות השפעה פוליטית. תופעה זו רק מחדדת את התסכול בקרב הנשים החרדיות אשר רוצות לתקן את המעוות. ככל שההחלטות מתקבלות ללא נוכחותן של נשים חרדיות, כך המצב לא ישתפר, וחוסר ההסכמה ימשיך להתקיים.
אפשרויות שיתוף פעולה
ישנן דוגמאות בעולם שמעידות על עליית תהליכי שלום והסכמות שהושגו הודות לכלול נשים בגורמים מקבלי החלטות. כך, בצפון אירלנד ובמקומות אחרים, הנשים הוכיחו כי יש להן תפקיד מרכזי בבניית הסכמות וביסוס שיתופי פעולה.
לסיכום: מתווה שותפות
כדי להקטין את המשאב החברתי והפוליטי הנוכחי במדינה, יש לקדם ישיבות שכוללות נשים חרדיות בשולחנות קבלת ההחלטות. בכך ניצור מרחב חדש של מחשבה, אחריות ופשרה. החוכמה והניסיון של נשים אלו יכולים לסייע בניהול הקונפליקטים ולמציאת פתרון במשבר הגיוס. זה הזמן לפעול לשיתוף פעולה חיובי יותר כדי להנחיל מדינה רוויה באחריות חברתית.