חתרנות דיגיטלית והשפעתה על דעת הקהל העולמית

רקע

ביותר משני עשורים, שחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים ברחבי העולם האסלאמי משתמשים בפלטפורמות דיגיטליות כדי לעצב מחדש את דעת הקהל העולמית. תופעה זו החלה כתעמולה מקוונת פשוטה, אך התפתחה למבצעים מתוחכמים המונעים על ידי בינה מלאכותית, הפועלים באופן שיטתי כדי להפעיל לחץ על קהלים מערביים, במיוחד צעירים. מטרת מאמצים אלה היא לעשות דה-לגיטימציה לישראל ולנרמל אידיאולוגיות ג'יהאדיסטיות.

אתגרים לדמוקרטיה

חותרת זו מייצגת אתגר מהותי לשיח הדמוקרטי ולאינטרסים אסטרטגיים של המערב. המניפולציות דואגות לערער את ערכי היסוד של עמים ליברליים תוך ניצול הטכנולוגיות והתשתיות החברתיות הייחודיות להם. תהליכים אלה לא רק ששואלים את אמון הציבור אלא גם יכולים לשנות את הדינמיקה הפוליטית.

השפעות וממצאים

ממצאים עדכניים מראים כי איראן, קטאר וטורקיה משקיעות סכומים משמעותיים במניפולציה דיגיטלית. כך לדוגמה, איראן מקצה 600 מיליון דולר בשנה לתעמולה, בעוד שמעל 430 מיליון איש חשופים לתכנים של אל-ג'זירה, המספקת תוכן חלק מקמפיין השפעה בשווי 40 מיליארד דולר.

דינמיקות אלגוריתמיות

תהליכי מניפולציה אלגוריתמיים מנצלים פתחים באלגוריתמים של מדיה חברתית, שבהם חשבונות מרובים משתפים תכנים במקביל, דבר שמגביר קידום תוכן מסוים. מחקרים מראים על רשתות בוטים איראניות שהפיקו למעלה מ-560,000 ציוצים תוך שימוש בקמפיינים מתואמים.

המאפיינים של השפעה דיגיטלית

בינה מלאכותית ושינוי תודעה

היכולת של בינה מלאכותית לייצר תוכן מזויף היא חלק מרכזי מהמאמצים להפעיל לחץ על דעת הקהל. חוקרים תיעדו דוגמאות רבות לתמונות וסרטונים שהופקו על ידי בינה מלאכותית, הממחישים פעולות צבאיות ישראליות כוזבות, בעזרתה של טכנולוגיה מתקדמת.

היעד הדמוגרפי

הדמוגרפיה העיקרית ממנה פונים הקמפיינים הללו היא צעירים בגילאי 18 עד 29 עם נטייה גבוהה לצדק חברתי. מחקרים מעידים על שינוי משמעותי בדעות כלפי ישראל בקרב צעירים, כאשר פערים גדולים קיימים בין דורות לגביי עמדות פעילות.

ההשפעה על מדיניות הציבור

ההשפעות של פעולה זו לא נשארות רק במגזר הדיגיטלי, אלא גם משפיעות על מדיניות ציבורית. סקרים מראים עליה משמעותית בדעות השליליות על ישראל, מה שמוביל לשינויים במדיניות ממשלתית במדינות מערביות שונות.

דוגמאות חיות

בין השפעות שכאלה ניתן למנות את המקרה הצרפתי, שבו קמפיינים דיגיטליים השפיעו על הממשל להכיר במדינה פלסטינית. ממשלות במדינות אחרות כמו בריטניה וקנדה חוותו לחצים דומים.

מסקנה

הניצול השיטתי של התשתית הדיגיטלית המערבית על ידי שחקנים המזוהים עם הג'יהאד מהווה אתגר מהותי לדמוקרטיות המערביות. בעוד שהמניפולציות הללו מתבצעות תחת מסווה של אקטיביזם חברתי, הן מסכנות את עצם קיומם של תהליכים דמוקרטיים יציבים.

האתגר הוא לגלות האם דמוקרטיות מערביות יכולות לפתח אמצעים שיאפשרו להן להתמודד עם מניפולציות טכנולוגיות מתקדמות, שאלות שנוגעות לערכיהן הבסיסיים עתידות להיבחן בעידן הדיגיטלי.