נקודת מפנה בעזה: קריסת חמאס מתחילה

ב-15 בספטמבר 2025 התרחש אירוע היסטורי ברצועת עזה, שהתקשורת העולמית כמעט שלא ציינה, אך משמעותו הייתה עצומה. הוא סימן את תחילת הסוף לשלטון האכזרי של חמאס, כאשר לראשונה מזה שנים רבות, תושבי עזה סירבו לציית למנהיגי הארגון והקשיבו להוראות הפינוי של צה"ל, ששודרו ברמקולים ובערוצים מקוונים. כ-800,000 תושבים, כולל גברים, נשים וילדים, אספו את חפציהם ויצאו דרומה לפי ההוראות. חמאס ניסה להפסיק את המהלך הזה באמצעות איומים ואלימות, אך נכשל, ובשעות הערב המנהיגים הבינו שהם מאבדים שליטה על האוכלוסייה.

מצבא לגרילה: קריסת מכונת ההרג

לאחרונה, חמאס חדל לתפקד ככוח צבאי או שלטוני מאוחד, מה שמשאיר אותו כקבוצה של תאים מפוזרים ועצמאיים למחצה. צה"ל חיסל את רוב המפקדים הבכירים והבינוניים של הארגון, והותיר אותו ללא מנהיגות אסטרטגית ותיאום. ההוצאות הפומביות על משתפי פעולה לכאורה שצולמו והופצו על ידי חמאס נועדו להקרין כוח, אך למעשה חשפו פחד וכאוס פנימי. זהו מפגן של ייאוש במסווה של כוח.

סדקים בשליטה

בעוד שמבנה הכוח של חמאס נשחק, עשר חמולות גדולות ברחבי הרצועה התחילו לקרוא תיגר על סמכותו של הארגון. חמולות שונות כמו ח'לאס, אבו שבאב ואל-מנסי החלו לפעול ולקבל תודעה פוליטית עצמאית. אף אחת מהחמולות הללו אינה בעלת הכוח הצבאי להדיח את חמאס לבד, אך קיומן כקהילות מאורגנות מהווה חיזוק להרס מערכת הפחד שיצר הארגון.

בידוד אזורי

חמאס עובר בידוד גובר בזירה האזורית, במיוחד לאחר שהאחרונות היה במובילה פטרונות של איראן וקטאר. איראן עסוקה בשיקום חיזבאללה בלבנון, בעוד שקטאר מתמודדת עם לחצים בינלאומיים המצביעים על תמיכתה בטרור. כיום, חמאס מתמודד עם תקציב מצומצם ביותר, כשהמימון מגיע ברובו מגניבה של סיוע הומניטרי מעזתיים.

המשחק הכפול של טורקיה וקטאר

שתי המדינות, טורקיה וקטאר, משחקות משחק כפול, מציגות את עצמן כמתונות ומסייעות לחמאס מאחורי הקלעים. טורקיה מאפשרת לחמאס לפעול בשטחה, בעוד וקטאר מספקת הגנה למנהיגות הארגון. השאיפה שלהן היא לשמר את חמאס כ"משחק פוליטי" לגיטימי אשר ישפיע על ממשלת עזה בעתיד.

הפרות הפסקת אש

חמאס ממשיך להפר את הסכמות הפסקת האש לא מתוך פיקוד מרכזי, אלא בגלל מעשים של מפקדים מקומיים שמנסים להראות השפעה רלוונטית. הכאוס הזה מחליש את חמאס ומעניק לישראל לגיטימציה לשוב ולפעול בעוצמה.

משבר תודעה

האתגר הגדול ביותר של חמאס כיום הוא פסיכולוגי. הארגון מתקשה לקבל את העובדה שהוא אינו שחקן עצמאי ושהוא משמש כאמצעי למטרות האינטרסים של טורקיה וקטאר. ישראל ניצבת בפני הזדמנות אסטרטגית נדירה. אם תנקוט בפעולות אסרטיביות, תוכל להשפיע על העתיד של עזה ולהבטיח שסוף שלטון חמאס יהיה סופי.

לסיכום, חמאס נמצא בנקודת התורפה הגדולה ביותר שלו. כשמנהיגיו ממוקמים במקלטים, לארגון אין כבר את הכוח הצבאי הכלכלי כדי להחזיק במעמדו. זהו הזמן לפרק את מה שנותר מהשלטון שלו ולמנוע ממנו להשתקם. עולם העתיד מצריך פעולה אסרטיבית לפני שיתממש מצב של איום מתמשך.