הנורמליזציה של המשפיען הנאצי, והעימות הפנימי בימין האמריקני – עם ישראל במוקד

סערה בקרב השמרנים בעקבות ריאיון טאקר קרלסון עם ניק פואנטס

בשבועות האחרונים השתוללה סערה בקרב הציבור השמרני בארצות הברית, בעקבות ריאיון שערך העיתונאי טאקר קרלסון עם המשפיען הקיצוני ניק פואנטס. במהלך הריאיון, התבטאו השניים באמירות אנטישמיות ואנטי-ישראליות, מה שהוביל לקריאות חדות מגורמים בולטים במפלגה הרפובליקנית להוקיע את קרלסון.

תקופת שינוי בתוך המפלגה הרפובליקנית

ניק פואנטס, הידוע בדעותיו הקיצוניות, הביע תמיכה בנאציזם ובאדולף היטלר, ובשיחה עם קרלסון טען כי "האתגר הכי גדול" בפני אחדות הציבור האמריקני הוא "היהדות המאורגנת". הדבר עורר זעזוע בקרב דמויות בולטות במפלגה הרפובליקנית, אשר קראו לעמיתיהם לפרוש מעמדותיהם או לגנות את קרלסון.

הפיצול במפלגה: דיכוטומיה בין תמיכה לביקורת

המאבק הזה מצטרף לשורה ארוכה של מאבקים פנימיים, כאשר חלק מהדמויות בולטות בגינויים ובקריאות גנאי מעלות חשש מוווקיזציה של המפלגה השמרנית. הסנאטור טד קרוז התבטא בעניין, ואמר כי "זו חובתנו" לגנות את קרלסון, אך ציין כי "הקולגות שלי מפחדים".

תגובות מימין ומשמאל

מנגד, דמויות כמו בן שפירו, מייסד רשת ה"דיילי ווייר", טוענות שקרלסון לא צריך להוקע לחלוטין, אלא יש לדון על הלגיטימציה שהעניק לפואנטס. שפירו העיר כי "הבעיה היא שקרלסון החליט 'לעשות נורמליזציה' לפואנטס".

תופעות לואי של ריאיון: אנטישמיות ותמיכה בישראל

בעוד שקרלסון ספג ביקורת על התבטאויותיו של פואנטס, אחרים ציינו כי ישנן דמויות בשמרן המובילים שסירבו לגנות את קרלסון, ובמקום זאת זכו לתמיכה מהמערכת השמרנית. בין המגנים נמצאות גם דמויות כמו מייגן קלי, שהצהירה כי היא משמנעת עם קרלסון ואינה מרגישה מחויבות להפריד את עצמה ממנו.

ההשפעה על יחסי ישראל-ארה"ב

תחושת הזרימה הקיצונית בתוך הימין האמריקאי הפכה לנושא שיחת היום, וגרמה ללא מעט דאגות לגבי ההשפעה על התמיכה של המפלגה בישראל. קרלסון, למשל, הביע התנגדות להפצצות באיראן והעלאת תהיות על ההשפעה של "הלובי הישראלי" על הממשל.

פופולריות מול קריאות לגינוי

למרות הקריאות לגינוי, קרלסון ממשיך ליהנות מפופולריות רבה בקרב הקהל השמרני, כאשר גורמים במפלגה ובתקשורת השמרנית מסרבים לגנות אותו. העימותים הפנימיים הללו משקפים את התחבטויות המפלגה, כאשר רבים רואים בסכנה הכלכלית והחברתית העומדת בפניה.

במקביל, הדיון הציבורי סביב הנורמליזציה של דמויות כמו פואנטס ממשיך להיות בנקודת המרכז של השיח השמרני בארצות הברית.