מציאות קיפאון באיראן: השפעות פנימיות וחיצוניות

רקע כללי

העברת השיח הציבורי באיראן ביום שני, 10 בנובמבר 2025, מצביעה על תחושה של קיפאון חיצוני ושבר פנימי. בעקבות "מלחמת 12 הימים" שמעמיקה את תחושת המצור, מתגבר הפער בין המשטר האיראני לבין הציבור. העוצמה הצבאית שהוצגה באיראן נוסעת בצילה של שחיקה אזרחית, מאבקים על גבולות הדת והחירות, ותחושת בידוד גיאופוליטי הולכת ומתרקמת.

קיפאון בזירה הבינלאומית

אי-יכולת לנהל משא ומתן

באיראן מדגישים כי "אין כרגע כל אפשרות למשא ומתן עם אמריקה" בהיעדר גישה בונה מהצד האמריקני. הדרישות המקסימליות של ארצות הברית, בהנהגת הנשיא טראמפ, כוללות הפסקה מוחלטת של העשרת אורניום והגבלות על טילים. במסגרתם רואים באיראן "שינוי בלתי פוסק של יעדים", והם דורשים לסיים את התמיכה האמריקאית במדינת ישראל כדרישה לפני כל שיחה.

מצב כלכלי ומשילות

בעיות בשחיתות ובניהול

שחיתות כלכלית מתוארת כ"הפרעה שיטתית במנגנוני הצמיחה", הפוגעת ביכולת המדינה להתפתח. ניתוחים כלכליים מצביעים על כך שכושר היצור בתעשיית הפלדה נמוך מהכושר הנומינלי באופן בולט, בעוד שעלויות הגז והחשמל עלו בצורה חדה אך המחירים לצרכנים נותרו קבועים, דבר שמערער את האיזון הפיננסי של היצרנים.

הישגים מדעיים

באופן חיובי, איראן מדגימה הישגים בטכנולוגיית ננו, מקום שישי בעולם ברמה של פרסומים מדעיים, והשיגו חיסכון משמעותי במטבע חוץ על ידי פיתוח ננו-תרופות מקומיות.

אתגרים חברתיים וסביבתיים

משבר מים

איראן ניצבת בפני יובש קשה במשך חמישה עשורים, כאשר דובר תעשיית המים והחשמל הודיע על דרישה להגבלות צריכה נוספות. המשבר מיוחס להתעלמות מהאזהרות ולכישלונות ניהוליים מתמשכים.

סוגיות חברתיות

החיג'אב נותר מוקד לסכסוכים עזים, כאשר גורמים מן הימין הקיצוני מנסים להחיות חוקים שיביאו לאכיפה מחמירה יותר של לבוש זה, בעוד הציבור מביע חוסר רצון "לחזור אחורה" ומרוכז בדרישות כלכליות.

מציאות ביטחונית

תוצאות מלחמת 12 הימים

לאחר המתקפה הישראלית, התגובה האיראנית נתפסת כנקודת מפנה, עם הצלחה טקטית בכל הקשור למערכות ההגנה שלה. השיח מדגיש את האחדות בין הכוחות הצבאיים והם מתפקדים במצב הגנתי לשמירה על עצמאות המדינה.

משבר עזה

איראן מתמקדת במשבר ההומניטרי בעזה, ומפרסמת טענות על "מלחמת רעב" שמנהל המשטר הישראלי. ישנן עדויות על תמותה של חולים וילדים עקב תת-תזונה ועל סיוע שלא מצליח להגיע בצורה נאותה לאוכלוסייה.

תמונה אזורית

שינוי גיאופוליטי

אנליסטים מזהים שינוי דרמטי במצב בסוריה, בעקבות ביקורו של הנשיא הזמני א-שרע בארצות הברית, שמצביע על צעדים לנורמליזציה עם וושינגטון. בעיתונות האיראנית נטען כי ישראל ניצלה את המצב כדי לחזק את מעמדה באזור, דבר שמצביע על כישלון מדיניות איראנית באזור הסורי.

מגמות עתידיות

בעוד איראן מתמודדת עם סנקציות רבות, ישראל פועלת באופן שמעלה חששות על אופי הניהול והדרך בה תוכל להתמודד עם האתגרים העתידיים במדינה.

המצב הנוכחי באיראן מציב סימני שאלה רבים לגבי ניהול המדינה, האתגרים הכלכליים והחברתיים וההשלכות הגיאופוליטיות בהן היא נתונה. האם איראן תצליח למצוא דרכים לפתרון הבעיות או תימשך במצב הקיפאון? תשובות לשאלות אלו עשויות להשפיע לא רק על מדינת איראן אלא גם על האיזור כולו.