צה"ל לא הסיק את המסקנות בעקבות התרעות אסטרטגיות

התרעות שלא נוצלו

בצל המחלוקות סביב כישלונות אבטחת הגבולות, מתברר כי צה"ל העביר התרעה אסטרטגית לדרג המדיני, אך לא הסיק את המסקנות המצופות. לדברי האלוף במיל' סמי תורג'מן, יו"ר ועדת תורג'מן שהוקמה לבדוק את הכשלים בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר, מערכת הביטחון לא ידעה כיצד להתכונן למלחמה בהפתעה, וזאת למרות האזהרות המקדימות.

ומשאלות ממלכתיות ועד לתחקירים פנימיים

בעוד שהדרג המדיני לא יזם ועדת חקירה מסודרת, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי החליט לקחת יוזמה ולבצע תחקירים פנימיים לאור החשש שהשאננות בצבא תוביל לתקלות נוספות. תחקירים אלו התמקדו בתהליכי קבלת ההחלטות והביצועים של יחידות שונות בצה"ל, מהקדמות שלגבי היערכותם למלחמה כהפתעה.

מסקנות ועדת תורג'מן

ועדת תורג'מן נדרשה לחקור 25 תחקירים עיקריים ומצאה כי כשליש מהם היו ראויים בהחלט, בעוד שחלקם נדרשו לתוספות או לתיקונים. דוח הוועדה שחשף כשל מערכתי כללי ציין את הצורך בשיפור משמעותי בתהליכי התמודדות עם מצבים לא צפויים, והדגיש את הכשלים בהתנהלות מול איומים שהפכו לא מוגדרים.

מידע נוסף שמרשים את הכוח הצבאי

הרמטכ"ל הנוכחי, אייל זמיר, ציין כי צה"ל נדרש להתאים את ההיערכות הפיזית שלו לסיטואציות שונות שיכולות להתעורר, ולגייס את המפקדים להפעיל גישה יזמית והתמודדות מהירה עם בעיות לא צפויות. הסקרנות הרבה של הדרג המדיני והצבאי בעקבות כשלי ההגנה מעלה שאלה קריטית – כיצד ניתן לשמר את כוללות החלטות בגבולות?

השפעות פוליטיות מול קורבנות מלחמה

בהקשר זה, על הוועדה גם לבדוק את השפעת האקלים הפוליטי על קבלת ההחלטות בצה"ל. כך עולה מההתרעות שנמסרו לממשלה לגבי התחזקות האויבים על רקע הפילוגים הפנימיים בישראל, דבר שלא נמצא באור הראי של ההכנות התקופתיות של צה"ל.

המבט לעתיד

בהתאם למסקנות אלה, צה"ל מתכוון ליישם שורת שינויים בתהליכים ובמבנים הארגוניים על מנת להבטיח שבקרב, יהיה מוכנים להתמודד עם המצב שמתרחש ללא התרעה מראש. "תהיו תמיד חרדים", סיכם הרמטכ"ל זמיר, מדגיש את החשיבות בניתוח מתודולוגי שיתעדף שיפור מתמשך בעתיד.