הצעת חוק הגבלת מזומן למאבק בהון שחור: אתגרי חקיקה ואכיפה

הצעת החוק והנימוקים לה

הצעת החוק המובאת במסגרת חקיקת התקציב לשנים 2023-2024 מבקשת לקבוע איסור פלילי על החזקת מזומן בסכום העולה על 200 אלף שקל, במטרה לצמצם את ההון השחור במשק. מחקרים רבים מצביעים על הקשר ההדוק בין החזקת מזומנים לפשיעה, ומוכיחים כי במדינות בהן יש יחס גבוה לשימוש במזומן, כמו יוון ורומניה, גם שיעור ההון השחור גבוה משמעותית.

התנגדויות לחוק

לצד המניעים להציג את החוק, רבים מתנגדים לו, וטוענים כי הוא פוגע קשות בפרטיות האזרחית ובחופש הכלכלי של הציבור הרחב. המתנגדים מצביעים על החשש שהחוק יהפוך אזרחים נורמטיביים לעבריינים, וזאת מבלי שסיפקו פתרונות מעשיים להתמודדות עם ההגבלות.

אתגרי האכיפה

אחד האתגרים המרכזיים המוזכרים הוא כיצד יישום החוק יתבצע בפועל. רשות המסים מודיעה כי אין בכוונתה לבצע פשיטות באקראי על בתים פרטיים, אלא להתרכז בעברות פליליות שבהן מתגלים כספים לא חוקיים. עם זאת, ניכר כי חסרות סמכויות ברורות לרשות למסות לבצע אכיפה אפקטיבית במקרים רגילים.

עו"ד אורי גולדמן, מומחה לאיסור הלבנת הון, מדגיש כי על החוק להציע פתרונות גם למי שמחזיקים בכספים גבוהים במזומן, רגישות המגלמת חשש מהפיכה לעבריינים בעל כורחם.

פתרונות אפשריים

תנאים להצלחה של הצעת החוק תלוים במתווה שגובש לקליטת מזומנים בבנקים על ידי בנק ישראל. בשלב זה, ההגבלות המוטלות על הפקדת מזומנים בבנקים מציבות מכשולים בפני הציבור, ודרישות להוכחת מקור הכסף מהוות מחסום נוסף.

סיכום

הצעת החוק להגבלת החזקת מזומן לשם מאבק בהון שחור מציבה אתגרים רבים הן בחקיקה והן באכיפה. יש לשקלל את ההשלכות על הפרטיות והחופש הכלכלי של אזרחים רגילים, ולהבטיח פתרונות מדויקים לפתרון בעיות המעשיות שצפויות להתעורר על רקע החוק.