האלימות הפוליטית בישראל: זכרו של יצחק רבין

התמודדות עם אלימות פוליטית

אפשר היה לחשוב שישראל, מדינה דמוקרטית למופת, תמיד תהיה בטוחה ממתקפה פוליטית. טעינו טעות חמורה. אלימות מילולית הביאה בסופו של דבר לרצח. לראשונה מאז קום המדינה, ראש ממשלה נרצח על ידי יהודי. אבוי, גם היום האכזריות נוכחת בכל מקום בחברה הישראלית, מכרסמת, מתרבה בצורה מסוכנת, הורסה כמו סרטן.

ההיסטוריה של יצחק רבין

בשנת 1965, בעת שהייתי אחראי על הקשר במטכ"ל, עקבתי אחר מסעותיו של יצחק רבין בצפון הארץ. רבין היה רגוע, אך מודאג, עישן בשרשרת ושתה כמה כוסות קפה. הוא יצר רושם של פיקוח על המצב הצבאי, כששיחק טניס עם האלוף דוד "דדו" אלעזר. המתח היומיומי ואיומי המלחמה הכניסו אותו לחרדה וחוסר ביטחון, ובסופו של דבר הוא סבל מהתמוטטות עצבים קשה.

לאחר שבמשך שנים שירת בצבא, רבין הפך לראש ממשלה, גבר על אתגרים פוליטיים והוביל את ישראל לניצחון בשדה הקרב. הוא ביקש לשים דברים בפרופורציה, ודיבר באוניברסיטה העברית על תכונות חוזק ונחישות החברה הישראלית.

מעבר לפוליטיקה וחתימה על הסכמים

בשנים שלאחר מכן, רבין הפך לדיפלומט מצליח בוושינגטון והקשר עם ארצות הברית התחזק. הוא חתם על הסכמים עם מצרים וירדן, אבל גם נתקל באתגרים קשים כמו מלחמת לבנון והאינתיפאדה הראשונה.

בשנות ה-90, רבין חזר להנהגת מפלגת העבודה והחליט לפתוח במו"מ עם הפלסטינים, לחתום על הסכמי אוסלו, דבר שעורר התנגדות גדולה. הוא היה מוכן לקחת סיכונים למען שלום, אך גם הביע חשש מהכישלונות האפשריים במימוש ההסכמים.

הרצח והמורשת

בשבת, 4 בנובמבר 1995, רבין נורה למוות לאחר עצרת שלום בתל אביב. רצח זה היה סימן מתריע לאלימות הפוליטית שהתפתחה בישראל. שלושים שנה לאחר מכן, האלימות נמשכת והקיצוניים מכתיבים את סדר היום.

חששותיו של רבין הוכחו כנכונים. הגיע הזמן לחזור להיגיון ולהתייחס לעתיד ילדינו. הפוליטיקה הישראלית חייבת להתאמת עם ההיסטוריה שלה, ולאפשר לכולם לחיות בשלווה.