המאבק עם חיזבאללה: כיצד ישראל מתמודדת עם איום מתחדש בזמן הפסקת האש הבעייתית

חם בצפון: הקבינט המדיני־ביטחוני דן במצב עם חיזבאללה

הערכת מודיעין חדשה

בישראל התכנס הקבינט המדיני־ביטחוני לדיון מיוחד בעקבות הערכת מודיעין שלפיה הארגון חיזבאללה מגביר את פריסת הכוחות שלו בגבול. במהלך הכנס, הזהיר השליח האמריקני המיוחד, תום בראק, כי "אין עוד הרבה זמן. חייבים לטפל בחיזבאללה עכשיו – לפני שזה מתפוצץ".

העימות המתמשך

כעת, כאשר בעוד פחות משבועיים ימלאו 12 חודשים להפסקת האש הרשמית עם לבנון, מדובר במצב שאינו נמשך כפי שנראה על פני השטח. ב-26 בנובמבר 2024, עם ההכרזה על הפסקת האש, הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו את הקווים האסטרטגיים שמנחים את ישראל: "חיזבאללה בחר לתקוף אותנו ב-8 באוקטובר. זה כבר לא אותו חיזבאללה. החזרנו אותו עשרות שנים אחורה". נתניהו הדגיש את הקטנת כוחות הארגון ואת חופש הפעולה של ישראל: "אם חיזבאללה ינסה להתחמש – נתקוף. אם יחדש תשתיות טרור סמוך לגבול – נתקוף. אם ישגר רקטה – נתקוף. על כל הפרה – נגיב בעוצמה".

ההצהרה הזו יצרה מציאות חדשה: הפסקת אש אשר מתקיימת בצילו של כוח צבאי פעיל. מאז ההכרזה, הגזרה הצפונית כמעט שלא שקטה, עם התקפות נקודתיות, תקיפות אוויריות והנפגעים משני הצדדים. בנוסף, המצב מדגיש את הצורך במסגרת מדינית חדשה, שכן ללא אפיק פתרון נוסף נראה כי ההתנגשות הבאה היא רק שאלה של זמן.

המצב הביטחוני והחששות

מומחי ביטחון המשוחחים עם ניר דבורי מציינים כי "הפסקת אש לוחמנית" אינה מצב יציב. מצב זה מייצר שחיקה מבצעית מתמדת, מגביר את פוטנציאל הטעות, ומקרב את ישראל וחיזבאללה למדרון החלקלק של הסלמה. השאלה המהותית היא האם ניתן להחזיר את שני הצדדים למתווה הרתעה ברור, או שהמצב צפוי להידרדר למלחמה שתשנה לחלוטין את המצב בשטח.

האתגרים הקרובים דורשים לא רק תשובות צבאיות, אלא גם הבנה פוליטית על מנת למנוע מלחמה נוספת.

Scroll to Top