בצה"ל מגבשים שורת המלצות לחלוקת סמכויות בגופי הביטחון

צה"ל נמצא בימים אלה במהלכים לגיבוש שורת המלצות שיביאו לחלוקה מחדש של סמכויות ואחריות בין הגופים המרכזיים שקשורים לביטחון המדינה – צה"ל, שירות הביטחון הכללי (שב"כ), המוסד ומשטרת ישראל.

הכשלים שהתגלו בתחקירים

על פי דיווחו של דורון קדוש בגלי צה"ל, הגישה כוללת הגדרת תחומי הפעולה של כל גוף, במיוחד בתחומים המודיעיניים כמו איסוף מודיעין אותות (סיגינט) ומודיעין אנושי (יומינט). בתחקירים שערך צה"ל למתקפה האחרונה, נמצא כי ערב האירוע לא פעל אף מקור אנושי מטעם הצבא ברצועת עזה, ושב"כ היה הגוף היחידי שאסף מודיעין ומקורות אנושיים.

לצורך כך, נפתח "מרחב דרום" ביחידת המודיעין, בינתיים מתבקשת הסדרה של חלוקת הסמכויות מול שב"כ, על מנת למנוע ריכוז אחריות בידי גוף אחד בלבד.

כשלים באבטחה ובתיאום

כישלונות נוספים עלו בתחקיר האבטחה של מסיבת הנובה, שהתקיימה בשטח אזרחי סמוך לגדר הרצועה. מכיוון שהאירוע הוגדר כאזרחי, משטרת ישראל הייתה אחראית בלעדית לאבטחתו, אך בשטח נכחו רק מספר שוטרים בודדים ומאבטחים אזרחיים, ללא נוכחות חיילים חמושים. מ findings these highlighted the necessity to reassess the division of responsibilities between the polstart and the IDF in similar events.

דיווחים על חוסר תיאום בין הגורמים הביטחוניים

בתחקיר נוסף, שהתעסק בליל ה-6 וה-7 באוקטובר, התגלה כי לא התקיים שיח בין הרמטכ"ל לראש שב"כ במהלך שעות קריטיות. אף על פי ששניהם היו ערים, הם לא ערכו הערכות מצב משותפות, וכל אחד מהם פעל בסמכותו בלבד. מפקד פיקוד הדרום, האלוף ירון פינקלמן, היה הגורם היחיד שיזם שיחה בין-ארגונית עם נציגי שב"כ, אך גם בשיחה זו לא שונתה ההערכה הקיימת.

הסדרת תהליכי קבלת ההחלטות

במערכת הביטחון מתכוונים להסדיר גם את תהליכי קבלת ההחלטות והערכת המצב בשעות חירום, בייחוד את שאלת תיאום הפעולות בין צה"ל לשב"כ וסוכנויות נוספות, בהתאם לזירות שבהן מתרחשות ההתרעות. השינויים המוצעים נועדו לשפר את שיתוף הפעולה והתגובה להתרעות במקרי חירום, ולמנוע כשלים כמו שנחשפו במהלך התחקירים האחרונים.