שתי ישיבות מיוחדות על נוער הגבעות ביהודה ושומרון

רקע כללי

ביום חמישי האחרון התקיימו שתי ישיבות מיוחדות במשרד ראש הממשלה, בהן דנו נציגים בכירים, כולל ראש הממשלה, שרים ואנשי ביטחון, בנוער הגבעות ביהודה ושומרון. הישיבות התמקדו במענים חינוכיים עבור בני הנוער ובאכיפת החוק כלפי קבוצות קיצוניות באזור.

נתונים על נוער הגבעות

נציגי הצבא והשב"כ הציגו נתונים מבהילים אודות המצב באזור: מתוך כ-560,000 תושבים ישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון, כ-1,000 בני נוער חיים ללא מסגרת חינוכית, בעיקר בגבעות, ורבים מהם מנותקים מבתי הוריהם. מכלל בני הנוער, כ-800 מוגדרים כנוער פעיל העוסק בהתיישבות ובפעילות ציונית, אך רק כ-300 מהם מעורבים באירועים אלימים. הליבה הקשה של בני הנוער המעורבים באלימות מונה רק 70 איש, חלקם בגירים שמונעים מהאלימות.

השפעות המלחמה על בני הנוער

במהלך הישיבות, נדונו השפעות המלחמה על בני הנוער והמשברים שגדלו בגיל ההתבגרות בעקבותיה. צוין כי חלק ניכר מהגורמים הטיפוליים בתחום החינוך לא היו זמינים בשל תקופות מילואים ארוכות, דבר שהגביר את הניתוק של בני הנוער.

הצעות לפתרון

השרה אורית סטרוק הדגישה את הצורך להרחיב את המענים החינוכיים ולסייע לבני הנוער המעורבים באלימות לעבור לקבוצת ה-800 המוגדרת כנוער איכותי. אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, הוסיף כי יש להבחין בין סוגי התופעות, והדגיש את החשיבות בפיתוח החוות והגבעות כדי למנוע השתלטות פלסטינית על שטחי C.

קשיים באכיפת החוק

ראש השב"כ, דוד זיני, ציין כי בני הנוער המעורבים בקבוצות אלימות פועלים מתוך תחושת גיבוי מהציבור, ובמצב זה, יהיה קשה לבצע אכיפה משמעותית. הוא הדגיש את בעיית האכיפה הלא שוויונית, כאשר אלימות באזורי יהודה ושומרון מוגדרת כ"טרור", בעוד שעבירות דומות באזורים אחרים לא נחשבות לאותן עבירות חמורות.

תיאום פעולות בין משרדי הממשלה

לבסוף, הוחלט למנות את אלוף-משנה במיל' אביחי תנעמי לתיאום עבודת המטה הממשלתית מול משרדי הממשלה השונים, במטרה לקדם פתרונות וצעדים טיפוליים לנוער הזה.

בהמשך, יסוקר המצב ויתווספו צעדים נוספים לעקוב אחרי ההתקדמות בפעולות השונות, במטרה לשפר את מצב בני הנוער באזור.