דרושה זרוע אווירית לצבא היבשה של צה"ל

הכטב"ם הקטן והצורך בהקמת זרוע האוויר

במהלך השנים האחרונות, במיוחד בעקבות מלחמות רוסיה-אוקראינה, אזרבייג'ן-ארמניה והעימותים בין ישראל לאיראן, הפכו הכטב"מים הקטנים, הידועים גם בשם FPV (First-person view), לכלי טקטי מכריע בשדה הקרב. אלו הם כטב"מים טקטיים שמאפשרים למפקדים בשטח יכולת תגובה מיידית ויעילה.

הצורך בהקמת זרוע האוויר לצבא היבשה

בהתחשב בהתקדמות הטכנולוגית ובצורך המבצעי ההולך ומתרקם, יש צורך מיידי להקים ולפתח זרוע אווירית נפרדת לצבא היבשה, שתתפקד בנוסף לזרוע האוויר הנוכחית של צה"ל. המהלך הזה הוא חיוני כדי למנוע עיכובים ארגוניים ולאפשר למפקדים בשטח לקבל את הכלים הנדרשים להפעלת הכוח האווירי.

לקחים מהעימותים האחרונים

יש לציין כי אם היו לכוחות צה"ל בגזרה כטב"מים תוקפים ב-7 לאוקטובר, מספר הנפגעים היה צפוי להיות קטן משמעותית. יתרה מכך, המערך האווירי הנוכחי של צה"ל מרוכז בחיל האוויר, ומונע מהצבא היבשה לנצל את יתרונות הכטב"מים בשטח.

דרישות לפיתוח הכוח האווירי

כדי להבטיח שמפקדים שונים – החל ממפקדי צוותים ועד לפיקוד העליון – יוכלו לקבל גישה מיידית לכוח אוויר, יש צורך בחלוקה ברורה של הגזרות וצמצום זמני התגובה לשטח האויב. האחריות על משימות התקיפה והנחתת פצצות כבדים תישאר בידי חיל האוויר, בעוד שהכוח האווירי של צה"ל יידרש לפעול מבסיסי השטח, מה שיביא להגברת היעילות והגמישות של כוחות הקרקע.

סיכום

במציאות שבה הטכנולוגיה מתקדמת במהירות והצבאות מתמודדים עם אתגרים חדשים בשדה הקרב, יש להקים זרוע אווירית נפרדת לצבא היבשה של צה"ל. הכטב"מים הפכו לכלי מרכזי במלחמות המודרניות, והם מאפשרים תגובה מהירה ומדויקת, כאשר הפעלתם נדרשת מבסיסי השטח על מנת להבטיח את הצלחת המשימות המבצעיות.

תגים

זרוע אווירית, צבא היבשה, כטב"מים FPV, טכנולוגיה צבאית, צה"ל, מערכת הביטחון.