באוצר צופים שיחס החוב יחזור לרמתו ערב המלחמה בעוד עשור

תחזית יחס החוב-תוצר של ישראל

המשא ומתן בין משרד האוצר למערכת הביטחון על תקציב המדינה מתנהל ברקע תחזיות המצביעות על כך שישראל שואפת להחזיר את יחס החוב-תוצר שלה מרמה של 70% לכ-60% בתוך כעשור. זאת במטרה לשוב למצב שהיה לפני המלחמה. לשם השוואה, תהליך דומה לאחר הקורונה ארך כשנתיים בלבד.

דרישות מערכת הביטחון והעלות הכלכלית

דרישה מרכזית ממערכת הביטחון היא גיוס 60 אלף חיילי מילואים בשנת 2026, ותוכניות אלה כרוכות בתקציב "ביטחון שוטף" בסך 37 מיליארד שקלים. דרישות נוספות של מערכת הביטחון מעלות את סך התקציב ל-144 מיליארד שקלים – כמעט כפול מהתקציב המקורי לפני המלחמה. המשרד מאמין שאישור הטיוטה הנוכחית עלול לגרום לחריגה מהיעד השאפתני של גירעון של 3.2%, ולגרום לגרעון גדול מ-4%.

אתגרים כלכליים ברקע הגיוס

משרד האוצר מעריך שהגיוס הזה יגרור עלויות מצטברות של 35 מיליארד שקלים בשנה, לאור עלויות העסקת מילואימניקים שנעשות גבוהות פי עשרה מהתקופה שלפני המלחמה. המומחים מצביעים על כך שהגיוס יפגע בפעילות הכלכלית ויתארך משך הזמן של חיילים בסדיר בשוק העבודה.

הערכת עלות גיוס מילואימניקים

דו"ח הכלכלן הראשי שפורסם במרץ 2024 מצביע על כך שהעלות למשק עבור חודש מילואים עומדת על 48 אלף שקלים עבור גברים, ו-32 אלף שקלים עבור נשים. עלויות אלו כוללות אובדן תשומות למשק, אובדן ותק בשוק העבודה, ופגיעה בפעילות הכלכלית של בני זוג.

רפורמות בשירות הקבע

במקביל, מומחים וועדות קראו לרפורמות בשירות הקבע, גם בנושא גיוס חרדים. פרופ' צביקה אקשטיין טוען שדרוש תקציב של 120-130 מיליארד שקלים לשנה הבאה. עם זאת, באוצר מתכננים את 2026 כשנת מפנה עם גירעון הגבוה מעט מ-3%, במטרה לצמצם את יחס החוב-תוצר ב-0.8% מדי שנה.

סיכום

המצב הנוכחי מציב את האתגרים הכלכליים של ישראל במוקד ההתמודדות, כאשר הצורך בגיוס כוח אדם לצד שמירה על יעד הגירעון מהווים אתגר עבור האוצר. המסקנה היא שדרישות מערכת הביטחון עשויות להוות מכשול להשגת מטרות התקציב והשגת יחס חוב-תוצר משופר.