דיני בהמות טרפות בבדיקת שחיטה בבית המקדש

הבהמה הנופלת והתייחסות לטרפות

בסוגיא המדוברת, נדונה השאלה לגבי הלכות בהמה שנפלה מגובה של עשרה טפחים. על פי הדעה המובאת בריש לקיש, בהמה זו נחשבת לטריפה, אפילו שהיא עמדה והלכה והמשיכה לחיות למעלה מ-24 שעות. יש לבצע בדיקה מקיפה לאחר השחיטה בכל סימני הטריפות, ולכן בהמה כזו פסולה להקרבה בבית המקדש.

הסבר והבנה של רש"י

רש"י מסביר כי כאשר מדובר על בהמה מוחזקת כספק טרפה, אין להביא אותה לשחיטה בגלל הפסוק "הקריבהו נא לפחתך". הכוונה היא שדווקא כלפי המלך, לא נביא בהמה שאינה מהודרת, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר במלך מלכי המלכים.

בעיית רבי מאיר והצורך בבדיקות

בספר כרתי ופלתי, עולה שאלה על דעת רבי מאיר. הגמרא בחולין מציינת כי הסיבה שאנו לא חוששים לכל הבהמות שמא הן טריפות היא משום שאנו הולכים לפי הרוב, ורוב הבהמות אינן טריפות. אלא שלדעת רבי מאיר, שגם מחשיב את המיעוט, מתעורר קושי: כיצד הוא יכול לאשר שחיטה של בהמות אם יש צורך לבדוק כל בהמה באופן נפרד?

התשובה להתלבטות ולמונח זלזול

כתיב המהרש"ם מסביר כי מאחר ולדעת רבי מאיר כל הבהמות דורשות בדיקה, אין בכך זלזול כאשר הן מועברות לבית המקדש. הסברו הוא שכאשר אין אפשרות אחרת, כמו במקרה זה, השיקול של זלזול בקודש אינו חל.

באופן כללי, ניתן ללמוד כי חשש לזלזול בקודש מתעורר רק כאשר קיימת אפשרות לבצע את אותו המעשה בדרך שלא מראה זלזול. אם אין דרך אחרת, עלינו להמשיך בדרך הקיימת.