נתניהו לא השתתף בטקס הזיכרון לדוד בן-גוריון

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נכח בטקס הזיכרון הממלכתי לדוד בן-גוריון בשדה בוקר, לאחר שלא השתתף גם בשנה הקודמת בשל מלחמה ובשנה שלפניה, כאשר הטקס בוטל במחאה על מלחמת 7 באוקטובר. הפעם, רבים ציפו שיתייצב ויציג מסר חזק על שיקום האומה וצרכים ביטחוניים בעקבות מלחמה.

החלפת נציגים ודברי יריב בן אליעזר

הממשלה בחרה לשלוח את יצחק וסרלאוף, שר הנגב והגליל, מ"עוצמה יהודית", לייצג את הממשל בטקס. יריב בן אליעזר, נכדו של בן-גוריון, התייחס להחלטה ואמר כי מדובר ב"מאבק בעין" לאוהדי סבו, אך יש המעריכים כי זוהי תופעה רחבה יותר שמשקפת שינויים במדינה.

משמעות הסמליות מאחורי ההחלטה עשויה לשקף את היחס הצומח לעבר הכהניזם, מה שארע בשבועות האחרונים גם בדיונים שונים בממשלה.

תגובות מהצבא והדרישה לחקירה

הרמטכ"ל אייל זמיר, שנכח בטקס, התייחס לנושא במילים חזקות, וטען שדרושה מנהיגות אמיצה ומעשית שתשנה מציאות. הוא ציין כי לא ניתן להמשיך בחיטוט פוליטי בכישלונות מהעבר. לדבריו, נדרש להסתכל קדימה ולא להיתקע בביקורת על כישלונות שכבר התרחשו.

עם זאת, הדיונים סביב ועדת תורג׳מן לחקירת הכישלונות במהלך מלחמת 7 באוקטובר לא פסקו. במערכת הביטחון גברו הקולות הקוראים להעניש קצינים בכירים על תפקודם הכושל, דבר שזמיר התנגד לו, ורואה בו פגיעות עצמאות צה"ל.

מנהיגות וביקורת

בין אם יש לו או אין לו כוונה להדיח את קציניו, ידוע כי זמיר הבהיר כי צה"ל הוא הגוף היחידי במדינה שיכול לחקור את עצמו לעומק. הוא קרא לוועדה חיצונית כדי לשמור על אובייקטיביות.

לצד זאת, הדיונים סביב עבר קציני צה"ל אומרים להרבה מעורבים במערכת הביטחון לחשוש מההשלכות של התנהלות זו. לדעת רבים, התגובות מהדרג הפוליטי לצה"ל עלולות לסיים בתוצאות קשות שיכולות לשנות את מערכת הביטחון הישראלית לעד.

המערכת הפוליטית נעה, אך ההשפעות של מלחמת 7 באוקטובר נותרות במשקל עצום. ההתמודדות עם כישלונות, יחד עם דחיפות לקידום שינויים מקיפים, היא כעת במרכז השיח הציבורי.