גם הח"כ הזה צריך לבקש חנינה: בשונה מנתניהו – הבקשה צריכה להיות מאלוהים

על פי דבריו של שלמה שמיר, לא רק ראש הממשלה בנימין נתניהו זקוק לחנינה, אלא גם יושב ראש ועדת הביטחון, בועז ביסמוט. עם זאת, ההבדל הוא שהבקשה צריכה להיות מוגשת לא מאלו שמשמשים כראשי מדינה, אלא מאלוהים.

חוק הגיוס החדש: חוק ביסמוט

בשבועות האחרונים, הנושא המרכזי שעורר סערה בתקשורת הישראלית היה "חוק הגיוס החדש", הידוע גם כ"חוק ביסמוט". על פי הדיווחים והפרשנויות שנעשו בנושא, מרבית הגופים התקשורתיים פוסלים, שוללים ומגנים את החוק. דיווחים מצביעים על כך שצה"ל זקוק באופן דחוף ל-12,000 חיילים, אך חוק ביסמוט לא עונה על צרכים אלה.

פגיעה בשוויון

יש המאמינים כי החוק פוגע בשוויון בנשיאת העול של אזרחי המדינה להבטחת בטחונה, ומזכיר את כאבם של משפחות חיילי צה"ל שנפלו. רבות מהמחלוקות סביב החוק נוגעות לסוגיות מוסריות ואידיאולוגיות, שמדגישות את הסכסוך המובנה בין לימוד תורה לבין שירות צבאי.

ליבון הלימוד הדתי

חוק ביסמוט, לפי המובאים במאמר, מבקש להבטיח את זכויותיהם של תלמידי הישיבות ללימוד תורה. על פי המסופר בזוהר הקדוש, תורה נבראה לפני בריאת העולם, ולכן לימודה נתפס כהציווי העליון. מאמר זה טוען כי אין זה מתפקידו של אדם – בדרך של חקיקה – להבטיח לימוד תורה, ובכך החוק עלול לפגוע בכבודה ובערכה.

בכייה לדורות

שלמה שמיר מדגיש כי גם אם החוק בסופו של דבר לא יאושר, עצם המאמץ להשיג את אישורו מהווה רמיסת ערכים בסיסיים באידיאולוגיה היהודית ויש שראו בכך בזיון. בהתנגדות לחוק ביסמוט, יש גם היבט של בזיון מוסרי, מה שמעורר שאלות על הדרך שבה הדת משתקפת בחקיקה הישראלית.

מסקנות

בהתאם לדיון הציבורי ולחוויה האישית של רבים מהאזרחים, נראה כי החוק מעלה סוגיות רבות הנוגעות לערכים ולעקרונות יסוד במדינה היהודית. האם תמשיך ישראל לפתח חוקים אשר מתמודדים עם הציבור החרדי והמחויבות לעניין הביטחוני, או שמא יימשך הדיון סביב הבעיות האידיאולוגיות הנובעות מחוק זה?