זה מהלך חריג מאוד. אין תקדים לבקשת החנינה של ראש הממשלה

ניתוח בקשת החנינה של בנימין נתניהו

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הגיש אתמול (ראשון) בקשה לחנינה לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, בזמן שמנוהל נגדו משפט פלילי. מדובר במקרה חריג, הן מבחינה משפטית והן מבחינה ציבורית. פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי, הסביר כי "הבקשה חריגה מאוד בכל מיני מובנים".

ההקשר המשפטי

ההיסטוריה המשפטית במדינה מצביעה על כך שעד כה ניתנה חנינה רק פעם אחת לפני הכרעת דין, במקרה של פרשת קו 300. במקרה זה, החנינה ניתנה לאחר הודאה והכרת אחריות מצידם של המעורבים. לעומת זאת, נתניהו מתנגד להכיר באשמתו ולא נוטל אחריות, דבר המבדיל את המקרה הנוכחי מהמקרה הקודם.

טענה לאינטרס ציבורי

נתניהו טוען כי החנינה מהווה אינטרס ציבורי ולא אישי. הוא מבהיר כי הוא עסוק בנושאים חשובים במדיניות וביטחון, והשפעות המשפט שלו מפריעות לתפקודו. הדעות חלוקות, כאשר יש המאמינים כי הצגת החנינה כאינטרס ציבורי נועדה למזער את המחלוקות סביב המערכת המשפטית בה הוא נתון.

גורמים להגשת הבקשה

כמה גורמים עשויים להסביר את העיתוי הגישת הבקשה. לצד המתח הציבורי סביב חוק הגיוס והאתגרים הפוליטיים בהתאם לבחירות הקרבות, ישנה גם החקירה הנגדית שהוא נתון לה. פרופ' שטרן מציע כי הלחץ הציבורי הגדול יחסית לטובת חנינה והקשר עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אולי תרמו להחלטה זו.

סיכום

בקשת החנינה שהגיש בנימין נתניהו מהווה שלב לא שגרתי במערכת המשפטית הישראלית, ומעלה שאלות רבות לגבי ההשלכות המשפטיות והציבוריות של המהלך. השיח הציבורי והפוליטי סביב הנושא מעיד על המשמעות הרבה שיכולה להיות לחנינה על עתידו של נתניהו במערכת.