זיכיון חדש לים המלח: האוצר מציע תנאים מחמירים למינוף רווחי המדינה ושמירה על הסביבה

שינוי חוק הזיכיון להפקת משאבי ים המלח

משרד האוצר מגיש תזכיר חוק חדש

ביום רביעי האחרון, משרד האוצר הגיש את תזכיר החוק, שמטרתו להכין את הזיכיון החדש להפקת המשאבים מים המלח, אשר יחליף את החוק הקיים שנמצא תחת ביקורת רבה. החוק החדש כולל שינויים חזקים באופן שבו מתנהלים הזיכיון והפקת המשאבים מהאזור.

הזדמנות היסטורית

הזיכיון להפקת מינרלים מים המלח הוענק לייבוא כימיקלים לישראל (ICL) בשנת 1961, והוארך עם הפרטתו בשנות ה-90. הזיכיון הנוכחי צפוי להסתיים בשנת 2030. במשרד האוצר מציינים כי מדובר "בהזדמנות היסטורית" להטיל שינויים משמעותיים בתנאי המכרז, במטרה להתמודד עם הביקורת שהועלתה בנוגע לתמלוגים הנמוכים ולפגיעות הסביבתיות באזור.

פיקוח מוגבר ותנאים חדשים

תנאי המכרז החדשים שהוצגו יהיו פחות נוחים מאלה מהם נהנתה ICL עד כה. המשרד מתכנן להחמיר את הפיקוח ולהקים רגולטור חדש, שיפקח על עבודות הזיכיון וידווח לכנסת על פעילותו אחת לשנה. תזכיר החוק כולל סעיף המאפשר לשר האוצר לשנות או לבטל את הזיכיון אם יימצא צורך חיוני בכך.

שינויים בשטח ובתמלוגים

בין השינויים הצפויים, תביא המדינה לצמצום שטח הזיכיון מ-652 קילומטרים רבועים ל-350 קילומטרים רבועים בלבד. כמו כן, המדינה תטיל היטל על המים המופקים לשימוש עצמי ותדרוש מהזכיינית לבצע קציר של המלחים שנוצרים בתהליך הפקת המינרלים.

תגובות ועדכון מאחרים

בהסכם החדש, ICL ויתרה על מספר דרישות כבדות מסורתיות, אולם ניסתה להבטיח זכויות כגון הערכה מחדש של שווי הנכסים הנלווים. לפי השר בצלאל סמוטריץ', המגבלות החדשות תסייענה להבטיח את תועלת הכלכלה הציבורית ותשמור על הסביבה הייחודית של אזור ים המלח.

מנהלת המסים מירי סביון הוסיפה שהחוק יקבע חובת שקיפות לפרסם את התשלומים ששולמו למדינה, והצהירה כי מדובר בצעד משמעותי לקראת זיכיון שצופה את טובת הציבור.

השוק הגיב לתזכיר החוק בירידות חזקות במחיר המניות של ICL, עם ירידה של יותר מחמישית מאז נודע על ההסכם עם החשב הכללי, יהלי רוטנברג.

לקראת תחילת המכרז הצפוי בשנת 2027 או 2028, ישנן חששות באוצר כי ייתכן שלא יימצאו מתחרים בזיכיון, מה שיגן על ICL מהתחרות.

Scroll to Top