הזהיר מכלכלת בחירות, מודאג מחוק הגיוס: מה חושב הנגיד על התקציב?

הנגיד פונה לממשלה בדיון על התקציב ל-2026

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה היום כי מסגרת התקציב לשנת 2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המיסים וחוק הגיוס המוצע. ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים, ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית, אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות.

מסגרת התקציב וגירעון אפשרי

בישיבת הממשלה נדונה מסגרת התקציב המוצעת, שצפויה להביא גירעון בשיעור של 3.6%. ירון ציין כי גירעון זה "יאפשר להפחית בשנת 2026 את יחס החוב-תוצר ברמה מסוימת". הוא הוסיף כי יחס החוב-תוצר של ישראל עמד על כ-60% וכעת הגיע כמעט ל-70% בעקבות המלחמה. "בשנת 2030 ראוי שיתייצב על 65%," אמר הנגיד.

אזהרות בנוגע להוצאות הביטחון

במהלך הדיונים בין מערכת הביטחון למשרד האוצר, הונחה להכין תכנית תקצוב רב שנתית בעלות של 350 מיליארד שקל. ירון התריע כי "רמה כזאת של הוצאות ביטחון, לצד התוואים הקיימים של ההוצאות האזרחיות ושיעורי המס, אינם תומכים בירידה של יחס החוב לתוצר". הוא טוען כי תחת תרחישים מסוימים, ייתכן שהיחס יקרב לשיעור של 80% תוצר לקראת סוף המתווה.

חשיבות הרפורמות וההשפעה על החברה הערבית

ירון הדגיש את הצורך בצמצום תקציבים היוצרים תמריץ לאי יציאה לשוק העבודה ולחוסר השקעה בהשכלה. הוא טען כי "תקציבים אלה פוגעים בצמיחה וברמת החיים בטווח הארוך". בעניין חוק הגיוס המוצע, הוא ציין כי "השימוש בימי מילואים כתחליף להרחבת הצבא הסדיר בשירות חובה הוא יקר הן תקציבית והן אובדן ימי עבודה".

ביקורת על העברת תקציבים

בנוסף, הנגיד מתח ביקורת על החלטת הממשלה להעביר כספים מהתכנית הלאומית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית למשרד לביטחון לאומי, מהלך שעלול לגרום לקיצוצים בתחומים רבים ושיווק של תכניות חיוניות להשכלה ותעסוקה בחברה הערבית.

סיכום והתנגדות לרפורמות מזורזות

בשיחה על הרפורמות הפיננסיות, ירון הביע תמיכה ברעיון להקים בנקים קטנים על ידי גופים מוסדיים, אך הביע חשש מקידום מהיר של רפורמות אלה בשל פערי רגולציה. הוא קורא לבצע חשיבה מדויקת על אופן הפיקוח לפני שיתקבלו החלטות חקיקתיות בנושא.

לסיכום, הנגיד ירון הסביר את הצורך במתן חשיבות לאיזון תקציבי מחוץ לתחום הביטחוני ובקריטריונים שיביאו לתוצאות חיוביות בכלכלה הישראלית.