קטאר שגורר את אמריקה

היום הלאומי של קטאר והמסרים שמאחורי חגיגותיו

בעוד כשבועיים, ב-18 בדצמבר, תציין מדינת קטאר את היום הלאומי שלה עם מצעדים, מופעים וחגיגות ראווה, כל זאת במטרה לשדר עוצמה, שגשוג ותדמית מבריקה. התדמית הפכה לאחת מהנכסים האסטרטגיים החשובים של קטאר, כפי שהתברר בעת האחרונה.

ההשפעה החברתית והפוליטית

לאחרונה פורסם כי ממשלת קטאר הזמינה משפיעני רשת אמריקאיים, שמזוהים עם המגזר השמרני, לחופשת תענוגות ממומנת במדינה במהלך חג ההודיה. חלק מהמשפיענים הם בעלי דעות פרו-ישראליות ואף ביקרו בישראל במהלך המלחמה. המטרה היא לעצב תודעה ציבורית אוהדת כלפי קטאר בקרב הימין האמריקאי.

הביקור יצר שיח בארצות הברית בנוגע לעומק ההשפעה של קטאר, לא רק באמריקה אלא גם במערב בכלל. המשתתפים נתבקשו להציג מסרים של "פתיחות" ו"מבט חדש" תוך הימנעות מהזכרת נושאים רגישים כמו חמאס ומצב זכויות האדם במדינה.

תגובות הציבור והשיח במערב

למרות שהפוסטים של המשפיענים שיקפו את הקו הרצוי, התגובות מהקהל הביתי שלהם היו ברובן שליליות. בתור מי שמעוקבת אחרי סנטימנט ברשתות החברתיות, לא נתקלתי בתגובה שלילית כה מובהקת כלפי קטאר. אולם, יש לראות במציאות שיש אנשים המזוהים בתודעה כפרו-ישראליים המבקרים בקטאר ומדברים עליה בטון חיובי, הישג אסטרטגי ונפשי.

תוכניות והזדמנויות כלכליות

קטאר לא התחילה את השפעתה רק לאחרונה; היא משקיעה באופן עקבי בתחום התרבות, הספורט והאקדמיה. היא נחשבת לתורמת הזרה הגדולה ביותר לאוניברסיטאות בארצות הברית בעשור האחרון, כולל מוסדות כמו קורנל וג'ורג'טאון. במקרים מסוימים, החומר המועבר בכיתות כולל תכנים עם הטיה אנטי-ישראלית.

יתר על כן, המגוון הרחב של ההשפעות המדיניות והחברתיות מצד קטאר כולל חיבור לעולם הספורט, עם חסויות לפיפ"א ולליגה האירופית, וכן באקדמיה עם פלטפורמות תקשורת כמו "אל-ג'זירה".

מגמות עתידיות

השיח על השפעות זרות, ובפרט זו של קטאר, נמצא בעלייה בקרב צעירים במערב. ניווט חכם של קמפיינים והשפעות על דעת הקהל הפך לאסטרטגיה קריטית שצריכה להיות על השולחן עבור ישראל.

כבר כיום מונחת הזדמנות לפעול באופן חכם, שמויית ברורה מהשיווק המתקדם וההשפעה הלגיטימית של מדינות שמחפשות שיתופי פעולה כלכליים. אולם, יש להתריע על המדינות המקדמות רדיקליזציה מהדלת האחורית, דבר שחשוב לשים עליו זרקור.

סיכום

קטאר מציבה אתגר מהותי לתודעה הציבורית והאסטרטגיה מדינתית. התדמית שלה אמנם כבר לא חסינה, אך ההשפעה שלה ניכרת ברמה התרבותית והאקדמית, וישראל לא הציבה עדיין מענה משמעותי לתופעה זו. ההזדמנות לפעול חכמה לפנינו, והדבר מצריך תשומת לב רבה.

אלה קינן היא מייסדת-שותפה בארגון Here4Good, המתמקד בחקר השפעת גורמים זרים על דעת הקהל במדיה החברתית ובאמצעים טכנולוגיים