חברי קיבוץ בארי החליטו: להרוס את בתי הטבח, פרט לבית אחד שישמר כעדות לטראומה ולהתחדשות הקיבוץ

חברי בארי הצביעו: שרידי הבתים שנפגעו בטבח ייהרסו – למעט אחד שיישאר לשימור

החלטת הקיבוץ בעקבות הטבח הנורא

בארי, קיבוץ במערב הנגב, החליטו חברי הקיבוץ על פינוי השרידים של הבתים שנפגעו בטבח שהתרחש בשבעה באוקטובר. לאחר דיונים ממושכים, הצבעה בהחלטה זו התקיימה והקיבוץ החליט להרוס את כל הבתים בשכונות הכרם והזיתים, למעט בית אחד שיותיר כעדות על האסון. ההחלטה התקבלה ברוב קולות של 196 תומכים מול 146 מתנגדים.

דילמת ההרס מול ההנצחה

"הדילמה הזו ליוותה אותנו לאורך כל הדרך והייתה טעונה במשמעות רגשית, ערכית ותכנונית," דיברו אנשי קיבוץ בארי על השיח שהתרחש סביב ההחלטה. חלק מהמשפחות קראו להשאיר את הבתים שבהם נהרגו יקיריהן, אך אחרים טוענים כי יש צורך להמשיך, ולא לחיות בתוך אנדרטה.

חיים אחרי האסון

עופר גיתאי, מנהל קהילת בארי, הצהיר כי ההחלטה היא חלק ממערך רחב של הנצחה, אשר מאפשרת גם התקדמות וגם שמירה על הזיכרון. הבית שיישמר ישנה את ייעודו ל'בית עדות', שמטרתו לשמור על הנרטיב של הקהילה.

תהליך השיקום בעיר

במקביל להחלטה זו, הקיבוץ נמצא בתהליך של שיקום והתחדשות, עם בניית שכונות חדשות במזרח הקיבוץ, המיועדות לחברים המתגוררים כיום בחצרים. הקהילה מדגישה את רצונה להמשך חיים מלאים ומלאי זיכרון, במטרה לבנות מחדש ולהתמודד עם האסון.

המשמעות הרחבה של ההחלטה

לאורך המחלוקות שהתעוררו בעקבות האירועים הכואבים האלה, ניכר כי נושא ההנצחה מהווה חלק מרכזי בחיים בקהילות בעוטף עזה. תושבים חלקים מהדרום מסכימים כי קיימת חשיבות לזכור את האירועים, אך מתמודדים עם הצורך להמשיך הלאה.

האתגר לשמר את הזיכרון

"המטרות שלנו הן לספק עדות לדורות הבאים, ובו זמנית להמשיך לחיות," אומרים חברי הקיבוץ, כשהדגש הוא על התפתחות ושיקום לצד הזיכרון.

לסיכום, החלטות הקיבוץ לא רק משפיעות על המעל, אלא גם על העתיד, מה שמחייב את חברי ברי להתמודד עם שאלות קשות של זיכרון, הנצחה והיכולת להמשיך קדימה

Scroll to Top