השכר במגזר העסקי מטפס

השפעות המלחמה ויוקר המחיה על השכר בישראל

השכר הממוצע במשק בישראל בעשרת החודשים האחרונים עמד על 13,620 שקל, כשהשכר במגזר העסקי טיפס בקצב של כ-5% מספטמבר אשתקד ועד לחודש אוקטובר השנה, דבר המעיד על האצה בקצב העלייה בהשוואה למחצית הראשונה של השנה, אז עמד הקצב על 3% בלבד. הגורם המרכזי מאחורי מגמות אלו הוא המחסור בעובדים במספר ענפים.

עליות השכר בענפים שונים

על פי נתוני בית ההשקעות לידר, בענפי החקלאות נרשמה עלייה של 6.9% בשכר, בבנייה ובתעשייה 5%, במסעדנות 4.6% ובהייטק 6.6%. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, ציין כי העלייה בהייטק נובעת בין השאר מפיטורי ג'וניורים, שדוחפים כלפי מעלה את השכר הממוצע.

שוק עבודה הדוק ואבטלה נמוכה

שוק העבודה בישראל מצוי במצב הדוק במיוחד עם שיעור אבטלה ברמות שפל היסטוריות של 3%. זבז'ינסקי מסביר כי יש במשק כ-300,000 עובדים חסרים. היעדרותם של עובדים פלסטינים, שהיו עובדים בענף הבנייה והחקלאות, תורמת להתמודדות עם המחסור בעובדים.

יוקר המחיה ולחצים על השכר

יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר, טוען כי יוקר המחיה, הנובע מעלות מחירים שנעזרות כמו מים, חשמל ותחבורה ציבורית, גם הוא משחק תפקיד בלחצים על השכר. הגידול במחירים, שלאחריו עלה המע"מ, פועל על העובדים לדרוש מהמעסיקים שיפור בשכרם.

עיניים גם למגזר הציבורי

במגזר הציבורי, השכר לא טיפס באותו הקצב כמו במגזר העסקי, אך שינוי צפוי להתחולל בינואר הקרוב, כאשר הקפאת השכר תיפוג. סמנכ"ל הכלכלה בהסתדרות, אדם בלומנברג, ציין שההסתדרות פועלת לצמצם את הפערים בין המגזר הפרטי לציבורי.

חשש מספירלת אינפלציה

ישנם חששות לגבי "ספירלת אינפלציה", שבה עליות השכר והאינפלציה הדדיות זו לזו. עם זאת, התחזקות השקל מול הדולר עשויה ללחוץ את האינפלציה כלפי מטה. זבז'ינסקי טוען כי אם עליות השכר ימשיכו בקצב גבוה במהלך השנים הקרובות, הדבר יוביל ללחצים אינפלציונים נוספים.

תחזיות לעתיד

כץ מציין כי המצב הנוכחי לא צפוי להשתנות בצורה משמעותית עם סיום המלחמה ושהאבטלה עשויה לעלות באופן מתון ל-3.2%. התמחות רבה בשוק העבודה יכולה להוביל להמשך לחצים על השכר גם בשנת 2026.

המצב הנוכחי בשוק העבודה בישראל ואסטרטגיות הניהול של השכר במגזר הציבורי והפרטי משקפים את ההתמודדויות שמערכות הכלכלה והחברה בישראל נתקלות בהן בעקבות המלחמה והמציאות הכלכלית החדשה.