חוק החניונים: רגולציה שנועדה להקל על הצרכנים, אך הפכה לנטל כלכלי

סקירה כללית

חוק החניונים, שנחקק במטרה להקל על הצרכנים בישראל, עורר סערה סביב גבולות הרגולציה במדינה. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הביע תמיכתו בביטול החוק, וזאת על אף קולות תומכים מחלק מהקואליציה ומחברי מפלגתו. ח"כ דן אילוז מהליכוד הגיש הצעת חוק לביטולו.

התוצאה: עליית מחירים לצרכנים

באופן בלתי צפוי, השינוי של החוק, שנועד לדרוש שהחניונים ייגבו תשלום לפי דקה במקום לפי שעה מלאה או מקבצים של רבע שעה, הוביל בעתיד להעלאת מחירים מצד החניונים. הצרכנים, שציפו להוזלה, התבקשו למעשה לשלם יותר.

החוק ומטרתו המקורית

חוק החניונים היה חלק מהמאמצים להקל על נטל ההוצאות על אזרחים, אך בפועל גרם לנזק כלכלי רחב היקף. שר האוצר ציין את החשיבות באיזון בין התערבות במשק לבין שמירה על חופש הפעולה של אזרחים ועסקים.

חוק שכירות הוגנת: כוונה טובה – תוצאה הפוכה

בדומה לחוק החניונים, גם חוק שכירות הוגנת שנחקק ב-2017 במטרה להקל על שוכרי הדירות בישראל, הפך למכביד וגרם לעלייה במחירים. החוק קבע כללים מינימליים לדירות ובלם את ההיקף של הביטחונות שמותר לגבות משוכרים, מה שגרם לעלייה ניכרת במחירי השכירות.

השפעת החוק

על פי מחקר שפורסם, התקנות החדשות העלו את מחירי השכירות והקשו על שוכרים חלשים, בעוד ששוכרים מבוססים נהנו מהשיפור באיכות הדירות.

תיווך בשכר דירה: מעבר לנטל קבוע

תיקון לחוק השכירות קבע כי בעל הנכס הוא זה שישלם את דמי התיווך, אך בפועל, העלויות הועברו לשוכרים בשכר הדירה החודשי, והפכו לנטל קבוע על השוכרים.

תקנות הפיגומים: הכוונות יפות, התוצאה בעייתית

באפריל 2022 נכנסו לתוקף תקנות שמחייבות את כל פיגומי הזקפים בישראל לעמוד בתקן האירופי. התקנות, שנועדו לשפר את הבטיחות, פגעו ביכולת הקבלנים להשיג ציוד מתאים והניבו יתרון ליצרנית פיגומים אחת בלבד.

חוק הפעוטונים: רגולציה שגבתה מחיר גבוה

חוק הפיקוח החדיש שנקבע בעקבות פרשת התעללות בפעוטות, העלה את עלויות התפעול של המעונות והכביד על מנהלות המעונות, מבלי לשפר את הבטיחות בפועל.

סיכום

למרות הכוונות הטובות מאחורי מספר חוקים ורגולציות, התוצאות בפועל גילו חוסר תכנון ומחשבה מוקדמת, שהובילו לעליית מחירים ופגיעות בצרכנים החלשים. כתוצאה מכך, התעורר הצורך בהנחיות ובמדריכים שיבטיחו איזון בין רגולציה להגנה על השוק החופשי