עזה לאחר המלחמה: חמאס, החברה והאתגרים בהמשך

מבוא

כל הערכה רצינית לגבי עתידה של הרצועה לאחר מלחמה חייבת להתחיל בהכרה שאינה מתפשרת בתפקידו של חמאס בעזה. הנהגת חמאס לא הייתה רק פלג מיליטנטי, אלא מערכת שליטה שנחקקה בחברה המקומית. במשך כמעט שני עשורים, חמאס שימש כסמכות השלטון היחידה והיעילה ברצועה, תוך אכיפת סדר שמבוסס על פחד ולגיטימציה אסלאמית.

חמאס לאחר המלחמה: נחלש אך לא נמחק

חמאס נפגע קשות במהלך הלחימה. מבנה הפיקוד שלו ספג אובדן כבד, ורבים מהתשתיות והמפקדות שלו פורקו. מרכזי גיוס כמו מסגדים הושפעו גם הם, אך יחד עם זאת, חמאס מצליח לגייס לוחמים חדשים, albeit עם מערכות פיקוד פחות מפותחות מכפי שהיו בעבר.

האידיאולוגיה של חמאס

האידיאולוגיה של חמאס ממשיכה להיות מושרשת בעזה, הודות לבסיס חברתי שהוא טיפח. העוינות כלפי ישראל אינה תלויה רק בחמאס, ולכן למרות חולשתו הנוכחית, הארגון שומר על יכולתו להתרקם מחדש.

פרדוקס של חלופות יציבות

חמאס נמצא במצב פרדוקסלי: הוא עשוי להיות מוחלש מכדי לנהל את עזה ביעילות בטווח הקצר, אך עדיין חזק מספיק – מבחינה אידיאולוגית וצבאית – כדי לשמר את האחיזה שלו בפוליטיקה המקומית.

אתגרי פירוק הנשק

חמאס אינו בנוי למסור את הנשק שלו, מכיוון שהמאבק המזוין נמצא באידיאולוגיה ובעצם קיומו של הארגון. פירוקו יחשב כבגידה במטרה, וככל שלא יינתן פתרון אמין בנושא הביטחון וההכללה הפוליטית, הסיכוי לפרק את הארגון מרצון קטן.

דה-רדיקליזציה כאיומ חברתי

בעשור האחרון, חמאס הטמיע את רעיונותיו בצורה מעמיקה בבתי הספר, במסגדים ובמוסדות קהילתיים, והזהות שהשתקפה בתרבות השלטת הפכה לשגרה עבור רבים. אוכלוסיית "דור חמאס", המורכבת מכ-1.4 מיליון פלסטינים שגדלו תחת אנטית חמאס, חווה את הרעיון הג'יהאדיסטי כחלק מההוויה היומיומית שלה.

אתגרים מבניים

לנוכח הרדיקליזציה העמוקה, קשה לראות שינוי תודעתי מהיר רק בעזרת אמצעי נגד טרור; יש צורך בשיפוט מחדש של תהליכים חברתיים עמוקים יותר הנוגעים למבנה השלטון, הכלכלה והצדק.

האסטרטגיה הישראלית: הפרד והחלש

לנוכח האתגרים שצג חמאס, ישראל החיה מחדש את אסטרטגיית ההפרדה וההחלשה, מתוך מטרה לתמוך במיליציות בתחום השבטים המתנגדות לחמאס. אך גישה זו היא מסוכנת, שכן המיליציות הברות לעיתים קרובות חלשות מדי והן אינן מצליחות לספק אלטרנטיבה אמינה לשלטון.

הסיכונים המובנים

תמיכה במיליציות חלשות עלולה להחמיר את חוסר הסדר בעזה, במקום לפתור אותו. בעבר, ניסי ההפרדה של ישראל לא הוכיחו את עצמם ופעלו בסופו של דבר נגד האינטרסים שלה.

מסקנות

עתידה של עזה יהיה תלוי במידה רבה בהקניית סמכות ממשלתית חזקה שתוכל להחליף את חמאס. גם אם ישנם האתגרים בממשלות כאלה, האפשרויות הקיימות כיום מוגבלות. אם לא ימצא פתרון אמין, חמאס ימשיך להוות שחקן מרכזי במערכת הפוליטית בעזה, ללא קשר לשאלה אם יש לו ממשלה רשמית או לא.

המנגנונים הקיימים לא מאפשרים כיום התקדמות לקראת שינוי מהותי, והשפעות חמאס ימשיכו להיות נוכחות בעזה לטווח הארוך, משקפות את תסבוכת המצב בו נמצאת הרצועה.