שיקום הערים שנפגעו במלחמה: מה קרה למטולה, והזינוק של שדרות

מצבה הכלכלי של מטולה

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מצב הכלכלה במטולה, העיירה הסמוכה לגבול עם לבנון, נותר קשה. פעילות כלכלית במטולה ירדה ב-70% לעומת ערב המלחמה. יחסית למחוזות אחרים, מדובר בפער משמעותי, והעיירה רחוקה שנות אור מהשבה לתפקוד מלא. ברבעון הרביעי של 2024, הראה מדד הרכישות בכרטיסי אשראי הפחתה של 86% בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. למרות שהחל תהליך שיקום, קצב ההתאוששות נותר איטי במיוחד.

השוואה עם ערים צפוניות אחרות

בעוד שמטולה סובלת ממיתון כלכלי ממושך, ערים נוספות סמוכות כמו קריית שמונה ושלומי מציגות נתוני שיקום מרשימים. בקריית שמונה, רמת הפעילות הכלכלית חזרה להיות מלאה, עם מדד רכישות בכרטיסי אשראי הגבוה ב-10% בהשוואה לערב המלחמה, ואילו שלומי חלה עליה של 12% באותן רכישות.

לאור זאת, הפער בין מטולה לבין השכנות שלה מעלה שאלות לגבי שיטות השיקום ואסטרטגיות הפיתוח של האזור.

הזינוק הכלכלי בשדרות

הזינוק הדרמטי ביותר נצפה בשדרות, שם הפעילות הכלכלית, כפי שנמדדה בהוצאות בכרטיסי אשראי, עלתה ב-51% ברבעון השלישי של 2025 בהשוואה לערב המלחמה. מדובר בהצלחה משמעותית לשיקום העיר, שהחלה כבר ברבעון השני של 2024, אז חלה עליה הראשונה בפעילות הכלכלית, שמאז הלכה וגברה.

נראה כי שדרות מדגימה תהליך שיקום מהיר יותר מהשאר, مما מחייב ניתוח מעמיק של הגורמים לכך ולמידת הצלחת השיקום באזור הצפוני.

סיכום

שיקום הערים שנפגעו במלחמה מציג תמונה מעורבת. בעוד שמטולה נתקלת בקשיים כלכליים ממושכים, ערים כמו שדרות מציגות התאוששות מרשימה. יש להבין את הסיבות להבדלים אלו, על מנת לשפר את תהליכי השיקום בערים השכנות.