המלחמה שבין המלחמות: עלייה של עשרות אחוזים בפניות לסיוע נפשי בקרב חיילים

סיכון גבוה להידרדרות נפשית וחברתית

מומחי עמותת סה"ר מזהירים שהחיילים שחזרו משדה הקרב נמצאים בסיכון גבוה יותר להידרדרות נפשית וחברתית לאחר סיום המלחמה. מדובר בפער האדיר בין חוויות הלחימה למציאות האזרחית, שמחריף את תחושת הניתוק של הלוחמים.

עלייה בחרדות ובפניות לסיוע נפשי

בעקבות המלחמה, נרשמה עלייה משמעותית בפניות של חיילים ומילואימניקים לשירותי סיוע נפשי. הנתון מעיד לא רק על עלייה במודעות לבעיות בריאות הנפש, אלא גם על צורך גובר במענה רגשי מיידי. לונה בן-דיין, מנהלת סה"ר, מציינת שהחלון הקריטי שלאחר השיבה לחיים האזרחיים מחייב מערכת תומכת, זמינה ואנונימית.

ההשפעות של חוויות שדה הקרב

ברקע הדברים, נמסר כי התמיכה ההולמת נעלמת, והחוויות הלא מעובדות צפות במלוא עוצמתן. תסמינים כגון PTSD, רגשות אשם ותחושת ריקנות מתגברים, כשהלוחם מוצא את עצמו בסביבה שאינה מבינה את החוויות שעבר.

תגובה מהירה ומעברים בין חזית לעורף

המעברים התכופים בין חוויות לחימה לחיים אזרחיים, במיוחד בקרב אנשי מילואים, יוצרים חוסר רצף תפקודי ורגשי. במהלך המעבר, חשוב שהמערכת תספק מענה מהיר ותמיכה מתמשכת על מנת למנוע הידרדרות מנטלית.

הצורך במעקב יזום ותוכניות תומכות

מומחים מציינים כי עלייה באובדנות מתרחשת לרוב לאחר סיום הלחימה, כאשר התמיכה נעלמת והעיבוד הנפשי מתחיל. תוכניות כמו Transition Care, שפותחו בצבאות מערביים, מציעות מעקב פסיכולוגי יזום, חונכות בין לוחמים וזמינות תמיכה 24/7.

מניעת גישה לאמצעים קטלניים

כחלק מהמאמצים לצמצם את הסיכון, יש צורך להפחית גישה לאמצעים קטלניים בשלב הסיכון הראשוני, לצורך הפקדת נשק אישי בתנאים מבוקרים. בנוסף, שילוב מפגשים קבוצתיים ותמיכה משפחתית מסייע לחיזוק השייכות ומניעת חוויות של ניתוק ובדידות.

מסקנות

ברקע כל הנתונים, ברור כי יש צורך במערכת תומכת שתסייע לחיילים במעברם לעולם האזרחי, על מנת למנוע הידרדרות נפשית ומקרים קשים של אובדנות. המודעות וההקשבה לצרכים של משרתים וזמינות של תמיכה אנושית הן קריטיות בשלב זה.