שר האוצר יטיל מס רווחי יתר של 15% על הבנקים

הכנסות המדינה ממס הבנקים

הממשלה צפויה לגבות מס רווחי יתר שיכניס לקופת המדינה 1.13 מיליארד שקל בשנה הקרובה, ולטפס ל-1.5 מיליארד שקל בכל שנה עד לסוף העשור. המהלך, המגיע לאחר המלצות שנראו פושרות של הצוות המקצועי של משרד האוצר, רשות המסים ובנק ישראל, כולל הטלת מס בשיעור של 15% על הבנקים, גבוה מהתחזיות שהוצגו.

תוכן הצעת החוק

בתזכיר החוק שהוצג לאחרונה, מוצע להטיל מס נוסף על בנקים שרווחיהם בשנה מסוימת גבוהים בלמעלה מ-50% מהממוצע השנתי שבין השנים 2018-2022. רווחים אלה יוגדרו כרווח בסיס, והמס שיוטל יהיה בשיעור של 15%. הניתוחים מצביעים על כך שניתן לגבות כ-900 מיליון שקל בשנת 2023 ממס זה, כאשר המס יגדל בכ-2.5 מיליארד שקל בשנים 2024-2025, בהתאם למכניזם שונה.

תגובת איגוד הבנקים

איגוד הבנקים כבר מגיב בעוצמה להצעה להטלת המס החדש. מנכ"ל האיגוד, איתן מדמון, הביע חשש כי מדובר במהלך הנוגד את האינטרס הציבורי. לדבריו, שר האוצר מפר את ההבטחה שניתנה שבעבר לא יוטל מס נוסף, וההחלטה נראית כשרירותית ופוגעת בכלכלה.

מדמון טוען כי כ-90% ממניות הבנקים מצויות בידיהם של הציבור, ולכן הטלת מס על הבנקים מהווה למעשה מיסוי על הציבור הרחב. יתרה מזאת, הוא מזהיר כי המס יכול להוביל לצמצום היצע האשראי במשק ועליית הריבית, דבר שיפגע בציבור בו זמנית בשני מישורים: גם בחסכונות וגם ביכולת לקיחת הלוואות.

מסקנות עתידיות

המשרד האוצר מעריך כי המס יגדיל את הכנסות המדינה משמעותית עד לשנת 2030, כשנראה האם אכן תתממש תחזית זו או שהחששות מהשפעות שליליות יובילו לשינוי במדיניות המיסוי.

העתיד הפיננסי של הציבור והמערכת הבנקאית תלוי בהתפתחויות סביב הצעות החוק והתגובות להן.