ממשלת ישראל: ציון דרך זעום במענה לנשים בשעת חירום
סקירה כללית על "המוניטור" והמרכז להעצמת האזרח
המרכז להעצמת האזרח (CECI), עמותה הפועלת משנת 2003, פועלת להגברת יכולת הביצוע במגזר הציבורי וחיזוק האמון בין הממשל לאזרחים. פרויקט "המוניטור" שלה, הנגיש לציבור מעקב אחר יישום החלטות ממשלה, נועד להצביע על הפער בין תוכן ההצהרות לבין המעשים בשטח.
החלטת הממשלה 2096: סיוע לנשים בשעת חירום
בין העניינים המטרידים לעיתים קרובות, נמצא המענה הממשלתי לנשים בעתות חירום. החלטה 2096, שהתקבלה ביולי 2024, נועדה להבטיח לנשים מענה מותאם בזמן חירום, לרכז מידע ולהטמיע חשיבה מגדרית במפלגות ממשלתיות. גורם אחראי לכך הוא הרשות לקידום מעמד האישה.
נתוני סקר החירום
סקר שנערך על ידי שדולת הנשים בישראל מצא ש-54% מהנשים דיווחו על חשש מוגבר לביטחון האישי לאחר האירועים הקשים מתחילת אוקטובר, ו-32% חוו פגיעה כלכלית או בעיות במקום העבודה. מציאות זו מדגישה את ההשפעה הרחבה של משברים על חיי הנשים בישראל.
כישלון בהליך היישום
נתוני היישום של החלטת הממשלה מצביעים על כישלון בולט. מתוך 8 סעיפים שנועדו לתת מענה לנשים, סעיף אחד בלבד יושם, ושלושה יושמו בחלקם. המענה הממשלתי, שנועד לסייע לנשים המוטרדות במצבי חירום, נותר לקוי ולא מערכתתי.
ההשפעות על אוכלוסיות מוחלשות
בעיקר נפגעות אוכלוסיות בעלות מצבו חברתי-כלכלי קשה, כגון נשים ערביות, חד-הוריות ובעיות חברתיות נוספות. החוסן הכלכלי והנפשי של נשים אלו משקף את הפגיעות הגבוהה שהן נתונות להן.
ההוצאה הגבוהה: מחדלים נוספים
נתונים נוספים מראים כי ההחלטה לא מתייחסת באופן ספציפי למענים ייעודיים בתחומי תעסוקה, דיור ובריאות נפשית. יתרה מכך, ההחלטה לא מצליחה להבחין בין צרכיהן של נשים במצבי חירום שונים.
ניסיונות לשיפור מעבר לים
מדינות דוגמת שבדיה וקנדה מדגימות כיצד ניתן להתמודד עם אתגרים מגדריים בזמן חירום. שבדיה הקימה גוף ייחודי המשלב נשים בכל מערכות החירום, ואילו קנדה פיתחה שיטה לבחינת החלטות עם דגש על מגדר.
סיכום: הכרחיות שינויי מדיניות
המציאות בשטח מחייבת את ממשלת ישראל לפעול ולא רק להצהיר. קיום יישום אפקטיבי של החלטות כמו זו שנדונה כאן הוא קריטי לחיזוק החוסן החברתי וכן להגנה על נשים בישראל. יישום חוזי ותהליך פתוח בהחלטות מצריכים קביעת לוחות זמנים ברורים, תקצוב ייעודי, ופיקוח פרלמנטרי אמיתי.
למען השגת מטרות אלה, נדרשים מהלך ברור המגדיר את ההשפעות המגדריות, תוך גיוס משאבים מתאימים והתמקדות בצרכים השונים של הנשים במצבי חירום.