חיזוק כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית: האתגרים וההשלכות

השקעות עסוקות: ארה״ב והאיחוד האירופי

במהלך שלושת העשורים האחרונים, ובפרט מאז 2006-2007, ארצות הברית והאיחוד האירופי השקיעו עשרות מיליוני דולרים באימון ובחיזוק כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. מטרת ההשקעה המוצהרת הייתה להכשיר את הכוחות לכדי יכולת להילחם בטרור ולאכוף את החוק בשטחי הרשות.

מדיניות דיפלומטית או הגנה על טרוריסטים?

למרות הכוונות המוצהרות, השפעת ההשקעות הללו לא תמיד השיגה את המטרות אותן ציפו. במקום לפעול נגד טרוריסטים ולמצוא פתרונות משפטיים למבצעי פיגועים נגד ישראלים, הרשות הפלסטינית פועלת במדיניות המגנה על רוצחי טרור. דבר זה יצר ואקום ביטחוני אשר ממלאים אותו כוחות צה"ל וכוחות הביטחון הישראליים בעקביות.

המקרה של עבד אל-ראוף שטאייה

דוגמה בולטת לתופעה זו היא המקרה של עבד אל-ראוף שטאייה, אשר ב-29 במאי 2024, רצח שני חיילי צה״ל, סמ״ר דייגו גבריאל הרסאג׳ וסמ״ר אליה הלל. שטאייה נמלט מהזירה אך הסגיר את עצמו לכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. אף שהוא נעצר ועבר "מעצר מגן", הוא שוחרר לאחר מכן והחיים להחזרת הכללים של החוק נמשכו.

מעצר מגן: מציאות בעייתית

המונח "מעצר מגן" מתאר פרקטיקה שבה כוחות הביטחון הפלסטיניים מעצימים מעצרים פיקטיביים של מחבלים. המטרה אינה להביאם לדין, אלא להימנע ממעצרים על ידי ישראל. למעשה, הרשות הפלסטינית לא הגישה מעולם כתב אישום בגין רצח נגד מחבלים רוצחים ישראלים ולא הסגירה מחבלים כאלה לישראל באופן רשמי.

הגנה על פעילי פתח

במהלך השנים, הרשות הפלסטינית פעלה בעיקר נגד מפלגת חמאס והג'יהאד האיסלאמי, אך נמנעה כמעט לחלוטין מלהתמודד עם פעילים מפת"ח וגדודי חללי אל-אקצא. במקביל, היא היללה את מעורבות אנשי כוחות הביטחון שלה בפעולות חמושות.

התמודדות עם אתגרים עתידיים

תוכנית השלום שהציע הנשיא טראמפ כוללת הקמת "כוח משטרה פלסטיני חדש" שיפעל בשיתוף פעולה עם כוח ייצוב בינלאומי (ISF). עם זאת, כדי למנוע חזרה של המציאות הזו, יש להבטיח כי תהליך הסינון של השוטרים החדשים ידרוש אישור ישראלי מפורש.

בעוד שחשוב לנסות להביא ליציבות באזור, יש להמשיך לבחון את הפעולות והמדיניות של כוחות הביטחון הפלסטיניים כדי להבטיח כי לא יימשך ויתנהל מסלול הפוך מהכוונה המוצהרת.