ניצחון בקרב לא מונע הפסד בבחירות

האדפטציה ההיסטורית: לקחים מג'ורג' בוש האב

בהיסטוריה הפוליטית של דמוקרטיות, ניהול מלחמה אינו פשוט כמו השגת ניצחון צבאי. השפעתה הפוליטית של מלחמה תלויה לא רק בניצחון עצמו אלא גם לאורך הלחימה, במחיריה וביכולת לעבור מניהול מלחמה למדינאות ושיקום. דוגמה מובהקת לכך היא המקרה של ג'ורג' בוש האב, שהוביל את ארצות הברית לניצחון מוחץ במלחמת המפרץ הראשונה בשנה 1991, אך פחות משנה לאחר מכן הפסיד את הבחירות.

למרות שעמד בראש קואליציה בינלאומית והנחיל תבוסה לכוח אחד מהצבאות הגדולים בעולם, שיעורי התמיכה בבוש זינקו לאחר הניצחון רק כדי להתרסק עם הכישלון בהצלחה בבחירות של 1992. התבוסה שלו לביל קלינטון מוסברת לעיתים קרובות בזכות המעבר של המצביעים למניעים פנימיים וכלכליים לאחר מלחמה קצרה.

נתניהו והמצב הנוכחי בישראל

לאחר שנתיים של לחימה שהסתיימה בהפסקת האש באוקטובר האחרון, המדינה חווה שוב מתיחות גוברת. השאלה העומדת על הפרק היא האם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבין את השפעות ההיסטוריה על פוליטיקה בת זמננו? בממשלתו, יש חשש שההבדל בין ביטחון לאומי לבין אינטרסים פוליטיים צרים הולך ומיטשטש.

המלחמות המתרקמות

דיווחים מדווחים על ניסיונות של נתניהו לשכנע את הנשיא טראמפ לשוב ולהתקוף באיראן, כשבמקביל סמוטריץ' מבטיח להילחם שוב בעזה ובנוסף בלבנון. האינטרסים הללו, הנראים לעיתים קרובות כמתרקמים באופן בלבדתי, פועלים כדי לייצר מספר "ניצחונות" שניתן יהיה להציגם בתור הישגים פוליטיים.

ההיסטוריה מציעה דוגמאות מממלכות אחרות

דוגמאות היסטוריות נוספות מצביעות על כך שניצחונות צבאיים עשויים להוביל להצלחות פוליטיות, אך לא בהכרח. מלחמת פוקלנד בשנת 1982 היא דוגמה כזו, שבה בריטניה זכתה בניצחון צבאי שהוביל לשיפור ההצלחה הפוליטית של מרגרט תאצ'ר.

אופציות אחרות: בוש הבן וצ'רצ'יל

גם ג'ורג' בוש הבן הצליח לנצח בבחירות בעקבות שיח סביב נושאי ביטחון לאומי לאחר המתקפות של 11 בספטמבר, בזכות תחושת ההצלחה שהתפתחה עם הניצחונות באפגניסטן ובעיראק. מנגד, ווינסטון צ'רצ'יל, שהוביל את בריטניה לניצחון במלחמת העולם השנייה, הפסיד את הבחירות מיד לאחר מכן בגלל רצון הציבור לשינוי כלכלי וחברתי במדינה.

סיכום

השאלה המרכזית היא האם נתניהו יכול לדחוף למהלך פוליטי שיעזור לו לנצח בבחירות המתקרבות, אם יצליח להציג "ניצחון" בשדה הקרב? היסטוריה מלמדת כי בכל הנוגע למלחמות, ניצחונות צבאיים אינם מחייבים בהכרח הצלחות פוליטיות.

מחקרים כמו זה של פרופ' ערן שלו, היסטוריון של ארצות הברית וראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת חיפה, מספקים תובנות יקרות ערך בהבנת הדינמיקות הללו.