לא נותר לנו אלא להתגעגע לפוליטיקאים כמו ארנס

הכנת המתכון לעדינות פוליטית

ביום שני החולף, ציינו 100 שנה להיוולדו של משה ארנס, אחד הפוליטיקאים שהותירו חותם משמעותי על הפוליטיקה הישראלית. במהלך הקריירה שלו, הצליח ארנס ליצור סביבה מקצועית שבה ויתור על עקרונות אישיים עבור טובת הציבור היה נדיר. כמנהיג שאף לעבודה עם אנשים מוכשרים ולא חנפנים, הוכיח ארנס, כי השפעתו לא התעלמה מפרטים אישיים.

שורשיו של משה ארנס

משה ארנס נולד ב-27 בדצמבר 1925 בליטא, בת למשפחה עם מסורת עשירה. לאחר שהיגר עם משפחתו לארצות הברית, הפך למהנדס אווירונאוטיקה והשתלב בפוליטיקה הישראלית עם הקמת המדינה ב-1948. במהלך כהונתו כשר החוץ, פעל רבות להשגת פתרונות מדיניים מורכבים, כמו גם לשמירה על עקרונותיו האישיים.

הקריירה הפוליטית של ארנס

בין השנים 1989 ל-1990, שימש ארנס כשר החוץ, בזמן בו שימשה כעוזרת בלשכתו, ולה הייתה הזכות ללמוד מקרוב מהי מנהיגות אמיתית. ארנס היה איש מקצוע קפדני, שהקדיש את מרצו למיקסום יכולות חברי הצוות סביבו, בלי להתחשב במאבקים פוליטיים

.

פרטי מדיניות והחלטות עקרוניות

זמן קצר לפני פטירתו, ביקר ארנס את חוק הלאום, אשר נחשב בעיניו למיותר ואף מזיק. כמו כן, על אף התפטרויותיו מהכנסות על רעיונות שהוביל, כמו פיתוח המטוס הלוחם "לביא", הוא לא היסס לקדם את טובת הציבור.

הירידה מהעץ הפוליטי

ב-7 בינואר 2019 השאיר משה ארנס את עולמנו, אך השפעתו נותרה חיה וזמינה. הדרך בה ניהל את הקשרים הפוליטיים והמנהיגותית שלו, יחד עם כיבוד היריבים הפוליטיים, מרים שאלות על איך ניתן לחזור אל יסודות המנהיגות הישרה.

מורשתו

למרות שהפוליטיקה הישראלית חוותה שינויים רבים ב-40 השנים האחרונות, נותרו עקרונותיו של ארנס דגם למנהיגות המבוססת על יסודות כבוד, יושר והגינות. כיום, אנשים רבים לא יכולים שלא להתגעגע לפוליטיקאים שבאים מהשורש הזה.

מסע חייו והכנסת רוח המחויבות לשירות הציבור הן מעלות שמעטים באמת מצליחים לחקות.