הרודף המצטיין: השימוע ללבקוביץ ושפעת חופש הביטוי בישראל

רקע כללי

השימוע שהתקיים למורה יעל לבקוביץ במשרד החינוך בעקבות פוסטים בפייסבוק, בהם הביעה התנגדות לפעולות ישראל בעזה, חושף דינמיקה מסוכנת בנוגע לחופש הביטוי בישראל תחת ממשלתו של בנימין נתניהו. המקרה מקשר בין פעולות שר החינוך יואב קיש לבין מגמת צמצום חופש הביטוי במדינה.

המקרה של יעל לבקוביץ

יעל לבקוביץ, מורה לחשבון בבית ספר "קהילה" בתל אביב, היא גם פעילה בארגון המלווה קהילות פלסטיניות. פוסטים שכתבה בעמודה האישי בפייסבוק הביאו למתקפה עליה מצד פעילים מהימין, והובילו לכך שהוזמנה לשימוע במשרד החינוך שמטרתו היה להעריך האם יש להשעותה או לפטר אותה מהמוסד.

השימוע וההשלכות

במהלך השימוע, מנהלת מחוז תל אביב ביקשה מלבקוביץ להכיר את חוזר מנכ"ל משרד החינוך האוסר על מורים להעביר ביקורת מעליבה או פוגעת על הממשלה. לבקוביץ שאלה על יכולתו של המשרד להעניק פרשנות למונח "ביקורת מעליבה", אך לא קיבלה תשובות מספקות.

השפעה על מערכת החינוך

המקרה של לבקוביץ אינו מקרה בודד, אלא חלק מתופעה רחבה יותר בו משרד החינוך משמש כלי בידי השלטון לצנזר קולות ביקורתיים. התנהלות זו מעידה על חוסר הכרה בחשיבות חופש הביטוי, ועל כך שהממשלה מתנהגת כמו שלטון רודני, המנסה להפחיד אנשי חינוך ולקוחות ציבוריים.

קריאות למאבק

במהלך השימוע, הקריאה לתמוך במורים הנמצאים תחת רדיפה פוליטית מתגברת. נדרש עמידה ברורה נגד שיטות ההשתקה שמקובל לשמוע מהמשרד.

סיכום

לאור המצב, שואלים רבים האם אכן ניתן לקוות לשינוי שיביא לחיזוק חופש הביטוי במערכת החינוך ובמרחב הציבורי בישראל