החזרה הביתה של טייסי חיל האוויר: עדויות מרגעי האימה בלילה של ה-7 באוקטובר
עדויות רבות של טייסים ביום הקריטי
בכתבה הקודמת שפורסמה, סקרה את החוויות של רס"ן ט', מפעיל כטב"ם ביחידה 52 של חיל האוויר, שהשלים את חזרתו לארץ מתאילנד ביום ה-6 באוקטובר, וכבר בלילה ביצע משימות בשמי רצועת עזה. בעדותו, הוא חשף כי במהלך המשמרת שלו הוא זיהה תזוזות בעמדות חירום של חמאס, אך התפיסה ההיררכית לא התייחסה לכך ברצינות. כעת, במאמר זה, נחשפים חלקם של רס"ן ע' ואל"ם א', שטסו דקות ספורות לאחר תחילת המתקפה.
"החלה בניית ההבנה בנוגע למצב"
תחילת המתקפה: אדרנלין ומתח
רס"ן ע', נווט קרב מטייסת 119 בבסיס רמון, היה בכוננות שגרתית כשבחצות החלו סירנות האזעקה לפעול. "ב-6:30 קיבלנו הנחיה להתכנס במרחב המוגן", סיפר. בתקופה זו, אף אחד לא ציפה למצב חריג. לקראת 6:40, לאחר דיווחים ראשונים על פעילות חשודה ברצועה, קיבלו טייסי הקרב הנחייה להמריא. לאחר שהתמקמו באוויר, נראו מעל הים שובל עשן ששידר שיגורים.
"בעודנו בפעולה חשבנו שהכל בשליטה", ציין רס"ן ע'. "לא ידענו עד כמה המשבר מתגבר על הקרקע".
רגעים קשים באוויר
מעט לאחר הנחיתה מהגיחה הראשונה, מבדיקת הטלפונים שלהם התברר להם שהמצב על הקרקע שונה באופן קיצוני ממה שחשבו. "בזמן שהייתי באוויר, התקשרתי לאשתי וראיתי שהיא נעולה בממ"ד, שומעת יריות. באותו רגע חוויתי רגע של ניתוק רגש", הסביר רס"ן ע'.
"באופן מצער, אני יודע שיכלנו לפעול אחרת אם היינו מודעים יותר למצב", הוסיף רס"ן ע', כשהתמודד עם ההאשמות כלפי חיל האוויר לאחר האירועים.
"ירינו ולא ידענו מי אויב ומי חייל"
אל"ם א': תפיסת המצב
אל"ם א', מפקד לשעבר של טייסת 190, שיחזר את תחילת המתקפה. "במהלך הבוקר, בעודי עם משפחתי, קיבלתי החלטה להזניק את כל המסוקים לאחר ששמעתי רקטות נופלות ליד הבסיס", סיפר.
לאחר שהמריא, הוא נדרש להגיע לקיבוץ בארי, שם הייתה חדירה. "בתוך 20 דקות, זיהינו חמישה מחבלים בקיבוץ. עקב העצים הרבים שבסביבה, הייתה לנו בעיה לזהות מי חברי מערכת הביטחון ומי אויבים", הסביר.
אל"ם א' הוסיף כי לאורך היום, כל הטייסת טסה בעוטף, כאשר מותקפים מחבלים בכמה מוקדים. "לא היינו מרוכזים באופן שניתן היה לזהות בין אויב לחייל בשדה הקרב".
לקחים מהאירועים
"נכשלנו, אבל לא הפקרנו", הדגיש אל"ם א', וכך השיב לעוסקים בהאשמות כלפי חיל האוויר. "לא ידענו מה גודל האיום, ועבורי, כל אחד מההחלטות שקיבלה הטייסת במהלך הבוקר ילווה אותי לעד".
באופן כללי, בעדויותיהם של שני הטייסים עולה תמונה מטרידה של חוסר יכולת להעריך נכון את המצב בשטח, דבר שהוביל לפערים פעילים בין מה שנראה מהאוויר לבין מה שקרה על הקרקע.
מסקנות להמשך
העדויות משקפות את הקשיים שעומדים בפני אנשי חיל האוויר במצבים איומים וכיצד ניתן ללמוד מהטעויות שנעשו. הפחתת פערי מידע בזמן אמת הפכה למושג חיוני בראש מעייניהם של טייסי הקרב, שיפעלו לשיפור היכולות וההבנה של מה שקורה בשטח בזמן אמת.