נשים בציונות הדתית דורשות גיוס חרדים: "אנחנו לא מוכנות שתפקירו את הערך הזה"

רקע

עם פרוץ המלחמה, גויסו כל המורים בבית הספר האזורי בסוסיא, וכתות רבות נותרו ללא מחנכים. ריקי ברקוביץ', מנהלת בית הספר, פנתה לקהילה החרדית בבקשה לעזרה, אך נתקלה בסירוב. "אם אתם לא מוכנים להתגייס לצבא, לפחות תתגייסו למען תורת ישראל בזמן שאנחנו נלחמים", אמרה. סירוב זה הוביל את ברקוביץ' להצטרף לפעילות "שותפות לשירות", קבוצת נשים הפועלת למען גיוס חרדים.

דרישה לגיוס חרדים

פעילות "שותפות לשירות" השמיעה את זעקת הנשים והאימהות החוששות לשלומם של יקיריהם שנמצאים בשירות מילואים. אלישבע באואר, אחת מהפעילות, ציינה שהגיוס חרדים הואנושא ביטחוני ולאומי. "צה"ל צריך 12,000 חיילים חדשים מדי שנה. מתוך זה כ-7,000 לוחמים", היא הוסיפה.

הארגון צבר תאוצה בשנה האחרונה בעקבות כוונה להעביר חוק גיוס שיראה לו כ"חוק השתמטות". "זה לא יכול להימשך. אנחנו משמיעות את הזעקה של נשים ומשפחות צעירות שאין להן פנאי לזעוק", אמרה באואר.

הדיונים בכנסת

הנשים פוגשות חברי כנסת ורבנים, ומוחות כנגד יוזמות חוקיות המפירות את הערך שחשוב להן – ערבות הדדית בין כל חלקי העם. ברקוביץ' ציינה שככל שהטענות המגיעות מכיוונהן מתוגברות, כך גם נשמעת התגובה של חברי הכנסת מהציונות הדתית, שהחלו לדבר בצורה זהירה יותר.

התייחסות לביקורות

בעקבות הביקורות על פעולתה של "שותפות לשירות", הדגישו הנשים כי הן לא מקבלות תמיכה מגורמים פוליטיים חיצוניים. "אין לנו שום מטרות פוליטיות. אנחנו לא מחפשות מקפצה לפוליטיקה. מדובר על ביטחון המדינה", הדגישה עפרה ליפשיץ.

המטרות לעתיד

בינתיים, ברקוביץ' וליפשיץ מבקשות להעלות את נושא הגיוס החרדים למודעות הציבורית. ליפשיץ ציינה, "אנחנו רוצות שהנציגים שלנו ימצאו פתרון לגיוס חרדים בפועל". הנשים נחושות להמשיך את המאמצים לשינוי והעלאת המודעות בקרב הציבור הרחב, תוך הכרה בצורך החיוני בביטחון המדינה.

המילים האחרונות של ברקוביץ' היו פניה לכולם, "זו תורה שאני מאמינה בה".