המנהיג הגדול ביותר של עם ישראל: משה רבינו
הנסיבות של חיי משה
בפרשת שמות, אנו עדים לדברים מרגשים מחיי משה רבינו, החל מלידתו, בריחתו למדין ועד לחווייתו בסנה הבוער, שם מינהו ה' לגאול את עם ישראל ממצרים ולהובילם לקבל את התורה ולהיכנס לארץ ישראל. בניגוד לסיפורים המפורטים על האבות, התורה מספרת מעט מאוד על נעוריו של משה, אך באותם סיפורים בודדים אנו מזהים את התכונות החשובות שהפכו אותו למנהיג הגדול של כלל ישראל.
גדילתו של משה
לאחר שנאסף על ידי בת פרעה, וחוזר לאמו להיניק, התורה מציינת "ויגדל הילד", שמשמעותה שהמשה גדל במובן הפיזי. מיד לאחר מכן נאמר "ויגדל משה", המתייחס להיבט של גובהו או עלייתו לגדולה. רשי מלמד כי יש כאן משמעות מידית שמעידה על אותה גדולה – משה לא רק גבר בגילו, אלא הגיע לגדולה אמתית.
הזדהות עם הסבל
היופי במנהיגותו של משה מתגלה כאשר הוא יוצא אל אחיו ומביט בסבלם: "ויצא אל אחיו וירא בסבלתם". זהו לא רק מבט פיזי, אלא הזדהות רגשית עמוקה, כפי שמפרש רשי – משה "שכנע את עיניו וליבו להיות פגוע". הוא לא התבונן בעוול והמשיך בדרכו, אלא פעל למען הצדק, גם כאשר סיכן את עצמו.
כאשר ראה את המצרי מכה את העברי, משה נקט פעולה קיצונית – הרג את המצרי. אף על פי שהסכנה הייתה ברורה, משה לא יכול היה להימנע מלפעול. כאשר ראה את דתן ואבירם רבים, הוא לא נשאר אדיש וקרא להם להפסיק את העימות.
האומץ להיאבק על העיקרון
לאחר המקרים הללו, משה נתפס על ידי השלטונות ונמלט למדין. אך גם שם, לא זו בלבד שהוא לא נרתע מהעבירות, אלא אף העז להרתיע רועים שהטרידו את בנות יתרו.
כנסיך במצרים, משה יכול היה לשכוח את הסבל של השעבוד לחיות חיים נוחים של עושר ונוחות. הוא לא רק עמד בראש הקבוצות נגד העוולות האנושיות, אלא עמד גם מול ההשגחה האלוהית. כאשר בפועל לא ניתנה עזרה לעם ישראל בעקבות גזרות פרעה, משה פנה אל ה' ואמר: "למה הרעתה לעם הזה… ולא הצלת את עמך".
ההזמנה לפעולה גם בעידן המודרני
במהלך הזמן האחרון, שיבחנו את גבורת הגיבורים בחוף בנדי, שהפגינו אומץ וק leadership על מנת להגן על אחרים, יש לחשוב גם על ההתנהגות שלנו בחיי הדו-קיום הימיים והיומיומיים. האם אנחנו נוקטים פעולה כשאנו עדים לעוולות?
חכמינו מלמדים כי בושה ציבורית שקולה לשפיכת דם, אך קל יותר להתעלם מהעימותים הקטנים, ולהעביר את הזמן כרגיל. כולנו יכולים למצוא את ההזדמנות להיות המובילים, להפגין אכפתיות, ולקחת חלק בשינוי הנדרש.
אקטיביזם אישי
ה"רבי מאניפו" מלמד שלכל אחד מאיתנו יש ניצוץ מנשמת משה רבינו. התחלנו לראות ניצוץ זה באומץ שנראה על חוף בנדי, וכעת זה הזמן לבטא את זה בחיינו היומיומיים.
עלינו להיות אלופי הצדק; להזדהות, להרים קולנו, ולהגיב לעוולות, כל אחד בעולמו שלו. זהו המסר שהמורשת של משה מביאה אלינו: ההזמנה להילחם נגד עוולות ולפועל למען הצדק, לא משנה מה הסיכון האישי.