לראשונה נמצא כי יצורים חסרי מוח ממשיכים לישון ולחלום בדרכם

מחקר חדש על שינה במדוזות ואנמוניות ים

לראשונה, נמצא כי יצורים חסרי מוח, דוגמת מדוזות ואנמוניות ים, מקדישים כשליש מהיממה לשינה, בדומה לבני אדם. מחקר שפורסם ב־Nature Communications על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת בר־אילן, מצא שמדוזות מהמין Cassiopea andromeda (המוכרת גם כ"קסיופיאה אילתית") ואנמוניות ים (Nematostella vectensis) מראים דפוסי שינה ברורים.

הבנת התופעה

המדוזות תועדו ישנות כשלוש עד שמונה שעות בלילה, כשלאחר מכן הן נחותות גם בצהריים. מעניין לציין, שאם המדוזות אינן מקבלות מנוחה מספקת, הן משלימות את שעות השינה בהמשך. החוקרים גילו שהשינה מסייעת להפחתת נזקי DNA המצטברים בתאי עצב במהלך הפעילות היומית.

מנגנוני השינה

המחקר, שהוביל ד"ר רפאל אגיון וד"ר אמיר הרדוף, התבסס על תצפיות במעבדות בארץ ובעולם. בעזרת מצלמות אינפרה-אדומות וטכניקות דימות מולקולריות, החוקרים חשפו את המדוזות לקרינה על-סגולה ומנעו מהן שינה, תוך שהם מזהים עלייה ניכרת בנזקי ה-DNA. כדי לבדוק את השפעת ההורמון מלוטונין – המווסת את מחזורי השינה גם אצל בני אדם – החוקרים הזריקו אותו למדוזות, ואלה הגיבו בשינה ארוכה ועשירה יותר.

המשמעויות המדעיות של הממצאים

לדברי פרופ' שריל ואן בוסקירק, גנטיקאית מאוניברסיטת קליפורניה שלא השתתפה במחקר, "זהו נדבך נוסף להבין ששינה נדרשת כדי לווסת מערכות עצבים מורכבות". היא מסיקה ששינה עשויה לשמש כאמצעי לתיקון ולתחזוקה של תאי עצב.

אם יצורים חסרי מוח נזקקים לשינה כדי לשמור על תקינות תאי העצב שלהם, אזי המטרה של שינה מתרחבת מעבר להפגת עייפות או עיבוד חוויות, ומשקפת צורך בסיסי בשמירה על יציבות וביצוע תהליכי שיקום ברמת ה-DNA.