האם ישראל יכולה להסתדר בלי הסיוע האמריקני?
הצהרת ראש הממשלה נתניהו וראייה לעתיד
באמירה שנויה במחלוקת, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצהיר בראיון כי ישראל מתכוונת להיגמל מסיוע הביטחוני האמריקני בתוך עשור. אולם, ההסכם עם וושינגטון, מצב המלאים והיקף האיומים שישראל מתמודדת עמם מעוררים שאלות בנוגע ליכולת של ישראל לממן את ההפרש בעצמה.
מתיחות גאו-פוליטית והמצב הביטחוני
תא"ל (מיל') ראם עמינח, לשעבר מנהל אגף תקציבים במשרד הביטחון, התייחס לסוגיה והסביר כי השיח בנושא צמצום הסיוע הביטחוני אינו מפתיע. לדבריו, "האמירה של נתניהו עקבית עם מספר התבטאויות שלו בחודשים האחרונים". הוא ציין כי לפני כמה שבועות הזכיר נתניהו את הכיוון של משק אוטרקי, ואילו לפני כחודש הנחה להוסיף 300 מיליארד שקל למערכת הביטחון בתוך עשר שנים.
האתגרים התקציביים והלוגיסטיים
עמינח מספר כי הציבור האמריקאי הפך עם הזמן לפחות נלהב לגבי סיוע לישראל, מה שמחייב את המדינה להיערך בהתאם. "ארצות הברית היא מדינה שנמצאת בצד שלנו. אבל היא מסתכלת על השנתיים האחרונות ושואלת את עצמה אם היא באמת צריכה לממן פעולות צבאיות שהיא לא מסכימה איתן", אמר. למרות הלחץ שמרגישה ישראל, הוא טוען שהתבטאות זו לא הייתה הכרחית לגמרי.
התקציב הביטחוני וההשלכות שלו
באשר לתקציב הביטחון שאושר לאחרונה, עמינח מתאר אותו כ"תקציב חסר אחריות", שהיקפו עומד על 112 מיליארד שקל אך לא צפוי לעמוד בציפיות. "צריך להסתכל על רמות המלאי, מצב הציוד וכמות הדברים שעוד צריך לשקם – המספרים עצומים", הוא מוסיף. הוא מעריך כי חסרים לתקציב הביטחון השנתי כ-30-40 מיליארד שקל.
מסקנות לעתיד
המתיחות בין ישראל לארצות הברית, יחד עם התהפוכות הפנימיות בתוך המדינה, מביאות לשאלות קשות לגבי עתיד הקשרים והסיוע הצבאי בין המדינות. נדמה כי ישראל נמצאת בצומת של החלטות קריטיות שיכולות לשנות את פני המצב הביטחוני שלה בשנים הקרובות.
אופציות עתידיות עבור תיירות ועסקים נדרשות להיבחן בצורה מדוקדקת במקביל להערכות החדשות. עד אז, ישראל תיאלץ להיערך לשינויים במצבה הביטחוני והמדיני מבלי להסתמך על הסיוע המתקבל מארצות הברית.