אחת המחאות הקטלניות אי-פעם: אלפים נהרגו באיראן – אבל מה המספר האמיתי?

באיראן נמשך גל מחאות חסר תקדים, כאשר דווחים מעידים על יותר מ-3,000 הרוגים, בעוד ערוצים אופוזיציוניים מדברים אף על למעלה מ-12,000. התבטאותו של הנשיא האמריקאי לשעבר, דונלד טראמפ, לפיה "אף אחד לא הצליח לתת מספר מדויק", רק מדגישה את הפערים הגדולים וגוררת חשש אמיתי סביב המצב במדינה.

ההקשר ההיסטורי

הפערים בהערכות מספר ההרוגים אינם תופעה חדשה. דיכויים אלימים, כמו המרד הפריזאי במאה ה-19 ודיכוי המחאה בכיכר טיאננמן, כמעט תמיד השאירו ערפל סביב המספרים האמיתיים. המחאה הנוכחית באיראן נחשבת לאחת המדממות בהיסטוריה המודרנית, אך קביעת מספר מדויק היא אתגר בשל ממדיה של המציאות האיראנית, שהיא מדינה סגורה עם מגבלות על חופש העיתונאות וגישה למידע.

הקשיים בהערכה

כיצד ניתן לדעת כמה אנשים נהרגו במחאות? הוויכוח סביב מספר ההרוגים הוא לא רק טכני, אלא חלק ממאבק על הנרטיב. למשטר יש אינטרס להנמיך את המספר כדי לא למנוע לגיטימציה בין-לאומית, בעוד שהאופוזיציה שואפת להציג מספרים גבוהים יותר כדי לגייס תמיכה. זהו מאבק מרתק, שמדגיש את הקשיים הרבים במדינה שבה ההיסטוריה והמציאות נותרים לעיתים קרובות לא מתועדים.

דיכויים והיסטוריה

קומפוזיציה של מאורעות היסטוריים מדגימה את מגוון הדיכויים העירוניים שאירעו לאורך השנים. במרד ניקה בקונסטנטינופול, למשל, נהרגו לפי הערכות בין 30,000 ל-35,000 בני אדם באלימות מפורטת נגד המורדים. עם הזמן, המודלים להערכת מספר הקורבנות הפכו להיות קשים יותר להגדרה, וזאת בשל חוסר תיעוד ומעמד שהקשה על הספירה.

הדיכוי הקומוניסטי והדיכוי העכשווי

המאבק לדיכוי הסטודנטים בכיכר טיאננמן ב-1989, לדוגמה, מצליח להמחיש את האתגרים הקשורים בהערכת מספר ההרוגים, כאשר ההערכות נעות ממאות ועד אלפים. דיכוי המחאות ב-1988 במיאנמר כלל השערות על כ-3,000 הרוגים, אך המספרים האמיתיים נותרו במחלוקת.

המצב הנוכחי באיראן

במהלך הגל הנוכחי של מחאות, העדויות מראות על עלייה מדאיגה במספר ההרוגים, כאשר כמה מקורות מדברים על אלפי הרוגים. התמונות המגיעות מהשטח מצביעות על דיכוי אלים שמזכיר תקופות אפלות מהעבר של איראן. השאלה הגדולה נשארת פתוחה – כמה באמת נהרגו בעימותים?

סיכום

חשוב לציין כי המספרים היום גדולים בהרבה מאלו שנמסרו במהלך מחאות קודמות באיראן, מה שמצביע על חדירה מסיבית לקווי התקשורת והקווים המוסריים של המשטר. הביקורת על השלטון האיראני הולכת ומתרקמת, וייתכן שבשנים הקרובות נקבל תשובות לשאלות קשות אלו – או שהמספרים האמיתיים יישארו לעד לא ברורים.

אם המספרים הגבוהים יתאמתו, העולם עשוי להיות עד לאחד המקרים הקטלניים ביותר של דיכוי מחאה אזרחית בעידן המודרני, במחיר דמים חסר תקדים.