בג"ץ יקיים דיון נוסף בהליך להדחת הממונה על התחרות

נשיא העליון קיבל את הבקשה לדיון נוסף

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הורה לקיים דיון נוסף בפסק הדין של בג"ץ שהתקבל ביולי 2023, אשר אפשר לשר הכלכלה, ניר ברקת, להפעיל הליך להדחת הממונה על התחרות, מיכל כהן. ההחלטה לקיום הדיון התקבלה בעקבות בקשת היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, ונציב שירות המדינה, יוסי הרשקוביץ.

לאחר בחינה של הסוגיות המשפטיות והמשמעויות הרחבות של פסק הדין, הדגיש עמית את הצורך לקיים דיון מעמיק בהשלכות האפשריות על הליכי הפסקת כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי.

הרקע להליך ההדחה

מיכל כהן מונתה לתפקידה על ידי שרת הכלכלה דאז, אורנה ברביבאי, בשנת 2022. לאחר הקמת ממשלת נתניהו, ביקש ברקת להדיח את כהן, מציין שיש ביניהם "חילוקי דעות מהותיים וממושכים" ושהיא אינה מתאימה לתפקיד. request.

אולם, נציב שירות המדינה, הרשקוביץ, דחה את הבקשה לכנס את ועדת המינויים, בנימוק שאין "תשתית עובדתית לכאורה" התומכת בהדחה. החלטתו של הרשקוביץ הובילה לעתירה לבג"ץ על ידי ארגון הימין "לביא", ובפסק הדין ביולי, קבע בג"ץ בדעת רוב כי ניתן לכנס את ועדת המינויים כדי לדון בבקשה.

בקשות לדיון נוסף והשפעות אפשריות

עוד לפני קיום הדיון הנוסף, הוגשה הבקשה על ידי היועמ"שית ונציב שירות המדינה, אשר התנגדו להליכי ההדחה ללא תשתית עובדתית מספקת. הם הדגישו את החשש להשלכות רחבות על סמכויות נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי.

עמית דחה את התנגדותו של ברקת לקיום הדיון הנוסף, והחליט למנות הרכב שופטים של חמישה, שיכלול את עצמו, המשנה לנשיא, נועם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, והשופטים שטיין וכבוב, שאף השתתפו בהרכב פסק הדין המקורי.

מועד הדיון הבא

נכון לעכשיו, טרם נקבע מועד לקיום הדיון הנוסף. ההשלכות של ההליך עשויות לשפוך אור על סוגיות רבות בעתיד בנוגע למעמד וביטחון של נושאי המשרה הגבוהים בשירות הציבורי.