ללמוד מגנץ: מנהיגי האופוזיציה צריכים להפסיק לפחד מהשמאל הקיצוני

בני גנץ משיב על תפקידי האופוזיציה

בני גנץ, יו"ר כחול לבן, חזר לאחרונה על עקרון "ישראל מעל לכול", והשקפת עולמו הפוליטית לאור הבחירות הקרובות. גנץ, אשר מצבו בסקרים אינו מעודד, מדגיש את החשיבות של ממשלת אחדות מול ממשלת ימין צרה בראשות נתניהו, מה שנראה כפתרון מוצלח או כ"הצלת ישראל" בעיניו.

קץ עידן החרמות

גנץ ציין כי "תם עידן החרמות" על דמויות מהמפלגות השונות, ובפרט, החרמת נתניהו אינה בהכרח הדרך הנכונה להשגת המטרות הפוליטיות של האופוזיציה. התגובה לעניין זה הגיעה מהשמאל הקיצוני, שגינה את עמדותיו של גנץ, והיו אפילו קולות שקראו לו לפרוש מהמירוץ.

האופוזיציה והתחייבות לממשלת אחדות

בהתגרות השאלות שמעסיקות את המפלגות באופוזיציה, גדי איזנקוט, יאיר גולן, נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן מציעים אפשרויות שונות, אך גם הם משקיעים מחשבה כיצד להיערך לאפשרות של קואליציה רחבה, במידה ולא יצליחו לגעת במספר הדרוש של 61 מנדטים.

הדברים לא פשוטים, ויש כאלו המוטרדים מהרעיון של שותפות עם המפלגות הערביות, בעוד אחרים אינם רואים באפשרות זו את העתיד.

מה אפשר ללמוד מגנץ

נראה כי גנץ הוא הגורם האופוזיציוני היחיד שמציע אלטרנטיבה פוליטית קונקרטית למצב הנוכחי. הוא מדגיש את הצורך בשיתוף פעולה רחב לצורך מניעת ממשלת ימין שצרה. על פי דבריו, אם האופוזיציה לא תשתף פעולה, עלולה להיווצר ממשלת ימין נוספת, דבר שעלול להעמיד את המדינה בפני כאוס פוליטי נוסף.

בקרב מנהיגי האופוזיציה הרחבה, יש צורך להבהיר מודעות לחשיבות ממשלת האחדות שתמנע את הסכנות הקיימות בבחירות חוזרות.

מסקנה

גנץ מהווה דגם למנהיגות שאינה מפחדת לערער על הסדר הקיים ולקוות לשינוי. הרעיון שממשלת אחדות גוברת על החרמות יכול להיות המפתח לעתיד יותר יציב בישראל, אם רק יתר המנהיגים באופוזיציה יבחרו ללכת בעקבותיו, לטובת המדינה והציבור.