אנדרו פוקס: ניתוח המלחמה בעזה והשפעתה על מדיניות ביטחונית

מי הוא אנדרו פוקס?

אנדרו פוקס הוא לוחם לשעבר בצנחנים הבריטיים שהקדיש מעל 15 שנה לשירות בחזית של כמה מהעימותים המורכבים בעולם. כיום, הוא משמש כעמית בכיר במכון הנרי ג'קסון (Henry Jackson Society), אחד ממכוני המחקר המובילים בבריטניה בתחום מדיניות החוץ והביטחון. פוקס פועל להביא את ניסיונו הקרבי לדיוני מדיניות לפיהם לפעמים תיאוריה נשלטת על ידי מציאות בשטח.

הוא נחשב לקול משמעותי בשיח על לוחמה מודרנית, המזרח התיכון ואופני העימותים המשתנים, ולעיתים מערער על הנחות יסוד מערביות בנוגע לדרכי ניהול מלחמות.

"לקחים טקטיים מעזה": הדוח החדש

פוקס מציג את דוחו החדש, "לקחים טקטיים מעזה", אשר מנתח את המערכה הצבאית של ישראל וצופה מה ניתן ללמוד ממנה לגבי לחימה אורבנית וארגוני טרור הפועלים מתוך אוכלוסייה אזרחית. בדוחו, הוא מדווח כי צה"ל לא היה מוכן למשימות שנדרשו ממנו ב-7 באוקטובר, היום שבו פרצה המלחמה, ומדגיש את החשיבות בהסתגלות תוך כדי לחימה.

פוקס ציין כי "היכולת להסתגל ולהשתנות תוך כדי הלחימה היא קריטית", והוסיף שהניסיון המבצעי חסר במקרים רבים הביא להטעויות שגרמו לנזקים ביחסי הציבור של ישראל.

ההיבטים השונים של המלחמה

במהלך מחקרו, פוקס ריאיין אנשים ששירתו בעזה ויילד מידע באמצעות דיווחים ומחקר. הוא קובע כי שאילתות manipulatives נגד צה"ל ושאלות על המוסר הלוחם נוגעות לקונפליקטים שנגרמים על ידי המלחמה במידע.

עוד הוא ציין כי "המלחמה במידע יכולה להיות בעלת השפעה ישירה על שדה הקרב" והדגיש את הצורך בתגובה מהירה ואמינה לדיווחים שמזיקים ליחסי הציבור של ישראל.

התמודדויות וביקורת על צה"ל

לפי פוקס, צה"ל התמודד בהצלחה עם אתגרים כמו רשת המנהרות בעזה והשימוש הגובר ברחפנים במהלך המלחמה. הוא מתאר את הישגי חיל הרפואה, אשר הצליחו לשפר את סיכויי ההישרדות של חיילים שנפגעו בשדה הקרב.

עם זאת, פוקס מבקש להדגיש את כישלונות צה"ל ביחסי הציבור, במיוחד את חוסר היכולת לגבות טענות במידע מהימן.

הקשר בין אופי הלחימה למדיניות ביטחונית

פוקס רואה את המלחמה בעזה כקול אחד במעבר לקונפליקט רחב יותר על המזרח התיכון ועתיד האזור. הוא מאמין כי הכוחות המזוינים של ישראל חייבים לחשוב מחדש על יחסי הציבור שלהם כדי למנוע סמלים בעייתיים שהמחישו את ההשפעה של המלחמה על אוכלוסיות אזרחיות.

האם המלחמה הסתיימה?

מסכם פוקס כי המצב הנוכחי בעזה שונה ממה שהיה בעבר, אך חמאס עדיין לא פורק מנשקו. הוא רואה את התהליכים הפוליטיים של השיקום כמסובכים ובעייתיים, ואומר "אין פתרון מהיר וקל כרגע. זה פשוט סכסוך קפוא".

כמו כן, הוא מתייחס לשאלה האם ישראל יצאה מ"המלחמה" הצלחה או כישלון, ומדגיש כי חמאס לא מהווה איום על ישראל יותר מזה זמן רב.

מסקנות

הדוח של פוקס מציע תובנות חדשות לדינמיקות הנוכחיות של המלחמה בעזה, ומעניין לראות כיצד מחקרים מסוג זה יכולים להשפיע על ההחלטות המדיניות והביטחוניות של מדינות המערב והאזור, כאשר מציאות הקרב דורשת חשיבה מהירה ורהוטה על מצבים משתנים ומשלמים.